מה עושים כשחבר מספר לך שיש לו נטיות הפוכות ?
אם הגעת לשלב בו אתה רוצה לספר להורים שלך על התמודדותך עם נטיות הפוכות, אתה בודאי תוהה מהי הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת. שאלה זו חשובה ומרכזית מאוד, בעיקר עבור צעירים רבים החווים משיכה לבני אותו מין, והנזקקים לתמיכה של הוריהם – נפשית וכלכלית. ההחלטה לספר, איננה החלטה פשוטה, כמו גם עצם החוויה של שיחת החשיפה. ישנו קושי גדול לשער באיזה אופן יגיבו ההורים לשיתופם בהתמודדות, ואיש אינו רוצה לאבד הורים ומשפחה. דחייה, אי-קבלה וניתוק הקשר בעקבות החשיפה, הן חוויות קשות וכואבות גם בגיל מבוגר, ועל אחת כמה וכמה בגילצעיר, בו ההיזקקות להורים היא כל כך חיונית ונצרכת. כדי להגדיל מראש את הסיכוי לקבל תגובה אוהדת, חשוב לתת את הדעת מראש לכמה נושאים:
קרדיט SweetCrisis
למה לספר להורים שלך:
לפני שאתה הולך לספר להוריך ולשתף אותם, כדאי לברר עם עצמך בתחילה מהי הסיבה שאתה רוצה לספר להם. המניע הנכון ביותר לשיתוף ההורים, הוא האהבה שאתה חש כלפיהם, ואי רצונך ליצור מרחק בינך ובינם. מניע חיובי נוסף הוא הרצון או הצורך בעזרתם ובתמיכתם. אל תבחר לשתף את הוריך כתוצאה מכעס, כחלק ממהלך של ויכוח עימם, כאמצעי ‘להיכנס בהם’ או כאמצעי להוכיח להם את עצמאותך.
במסגרת שאלות הבירור הראשונות חשוב שתבדוק עם עצמך האם זו בכלל החלטה שלך לספר להם כיצד אתה מרגיש, או שיש גורם חיצוני המאיץ בך לעשות זאת. בשום פנים ואופן אל תיתן לאדם אחר ללחוץ עליך לשתפם. זו צריכה להיות הבחירה שלך בלבד מתי ועד כמה לחלוק עם הוריך את מה שאתה נושא בתוכך.
איך לספר להורים שלך
כאשר אתה מגיע בפועל לשלב הסיפור, נסה לשתף את הוריך ברגשותיך ובמשמעותה של ההתמודדות עם הנטייה, על חייך. אינך חייב להשתמש במילה “הומו” או לומר להם במפורש עם מה אתה מתמודד. יש הורים המגיבים גרוע כשהם שומעים את המילה “הומו” ובפרט כשמדובר בבנם. אם זה קשה לך או מאיים עליך יותר מדי, להיחשף בבת אחת, אתה יכול לשתף אותם בהדרגה. כך או כך, חשוב שתהיה סבלני כלפי הוריך. הם זקוקים לזמן לעכל את הדברים וללמוד להתמודד עם המידע החדש בו הם פוגשים באופן ישיר לראשונה.
לפעמים זה יהיה יותר קל לספר בהתחלה רק לאחד מהוריך. מתמודדים מדווחים בדרך כלל, כי יותר קל עבורם לספר לאימם מאשר לספר לאביהם. זה לגיטימי לרצות לספר בשלב הראשוני רק לאחד מההורים שלך, ואם אתה רוצה שהמידע יישאר אצל ההורה לו אתה בוחר לספר, בקש זאת ממנו בתחילת דבריך. תוכל להתייעץ עם הורה זה האם ואיך לספר להורה השני.
יש המעדיפים לשתף אדם אחר בטרם ישתפו את הוריהם. – חבר, מדריך, איש חינוך, רב, או כל אדם מהימן אחר. יש גם כאלו ששיתוף אחרים בהתמודדותם מהווה הכנה ומקל עליהם את החשיפה בפני ההורים.
הדבר החשוב ביותר הוא לבחור את הזמן הנכון והמתאים לך ביותר לספר לה: עשה זאת כאשר אתה רגוע, בזמן ובמקום שיש בהם כמה שפחות מתחים, דאג לבחור מיקום שקט, אינטימי ודיסקרטי. אם אתה עושה זאת בבית דאג שרק אתה והם יהיו שם, אם אתה בוחר לצאת איתם לשתות קפה תיידע אותם מראש שאתה מתכוון לשתף אותם במשהו אישי, אך השתדל להימנע מעודף דרמטיזציה.
תגובת הוריך
עליך לקחת בחשבון “שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות”. יש הורים שונים המגיבים בצורות שונות.
יש הורים שיגיבו באמפתיה וקבלה, לאחרים זה עלול לקחת זמן ממושך יותר לעכל את הדבר בינם לבין עצמם, יש כאלו שירגישו אשמה וינסו לברר איפה הם טעו בחינוך שלהם, ויש אחרים שעשויים לחוש מאוימים מהשיתוף ומהשלכותיו. לא משנה לאיזה סוג משתייכים הוריך, הזמן מהווה מרפא, ובמהלכו יוכלו הוריך לקבל כלים שיסייעו להם להתמודד עם משמעויות ההתמודדות שלך עבורם. במידה ותרצה, תוכל להיערך לכך מראש ע”י שתפנה אותם לקרוא את ההדרכה המתאימה, כאן באתר.
יש הורים שלאחר שיספרו להם על ההתמודדות הם עשויים להמליץ על פניה לייעוץ או טיפול. במידה והוריך נוהגים כך, אל תדחה את הצעתם. אם אתה באמת מעוניין להשתנות, נסה לשקול את הצעתם, ומנע מעצמך להתקבע על אופציה אחת. יחד עם זאת, אם יש לך כבר מטפל שבררת לגביו, ואתה מתרשם כי הוא מאמין בתהליך הצמיחה והשינוי, וכי הוא יכול לסייע לך, נסה להעלות את העניין מול הוריך ולקבל מהם משוב על הרעיון.
מאידך, ישנם הורים שיקשה עליהם לקבל שיתוף כזה, והם עשויים להגיב באופן גרוע, ובצורה שאיננה מכילה ואיננה נכונה. גם לשיחה עם הורים מסוג זה נכון להיערך בהתאם. לכן חשוב למצוא מראש מקור נוסף לתמיכה – חבר/ בת זוג/ אישיות תורנית. אך אם יש אפילו סיכוי קל שבקלים שהוריך ‘יבעטו אותך’ החוצה מן הבית, אפילו אם אתה מבוגר מספיק, וכל שכן אם הם מכלכלים אותך, כדאי לשקול את העניין מחדש .
זכור שקשה מאוד לנבא מראש כיצד הוריך יגיבו ועליך להיות מוכן לכל תגובה אפשרית. בכל מקרה – אל תצפה מהם להבנה מידית, ונסה לתת להם את הזמן לו הם זקוקים על מנת לעכל את העניין. לרוב זה ייקח לפחות כמה ימים עד שהם ‘יתאזנו’ בחזרה, וימצאו את כוחות הנפש לתמוך בך. זכור שגם אתה יכול לעזור להם בכך: לפעמים אחרי השיתוף ההורים מנסים ליזום שיחה עם בנם. – שוחח עימם. שתף אותם בתהליך שאתה עובר, בקשיים שלך ובציפיות. אל תדחה אותם ואל תתחמק. תמיכת ההורים ומעורבותם היא משמעותית ביותר בתהליך הריפוי האישי שלך.
פוסטים נוספים:
