איך אתה?

[netanel]

אני מאוד מתגעגע לכולם..
מתעניין בשלומכם.. אחרי הכל אנחנו יחד כאן. מבינים אחד את השני.
היחידים שיודעים להזדהות עם הדרך..

שתפו קצת מה איתכם..? איפה אתם בחיים?
תרצו אולי לקבוע מפגש פורום? בלי מטרה מסויימת..

[נועם]

אהלן נתנאל מה שלומך? איך מתקדם?
בפגישה האחרונה שלי עם המטפל דיברנו על כך ששנה שלמה עברה ועדיין אני לא עובד בטיפול (העבודה היא בעצם להתמסר למען הצרכים שלי: קימה בזמן, שינה בזמן, מקלחת בבוקר, התבודדות וכו'..) שאני בעצם מחפש יחס מהמטפל ומחכה שהוא יעבוד בשבילי..
אחרי הפגישה התנערתי והבנתי שאני חייב להתחיל לעבוד.. התחלתי להרגיש רגשות אשמה שכל הכסף שההורים הביאו לי בעצם ירד לטמיון ואני מתחיל משהו חדש..
אחרי הפסקה מהכתיבה, הגעתי בעזרת ה' לתובנה שבשביל להתקדם בדרך הזאת אני חייב למסור את הנפש על זה ולהתאבד על זה וכל לבט וספק כלפי התהליך הוא כאילו אני רגל בתהליך ורגל מחוץ לתהליך..
אני מרגיש תחושה של מיצריות, שאני מוכרח להתחיל לעבוד..

[ניל]

אצלי גם הכל תקוע במקום. לא התחלתי משהו ולא עשיתי כלום.
נועם אולי זה חלק מהקטע שלנו להימרח ולהיתקע במקום. לצערי אני מכיר את זה גם מעוד תחומים בחיים.

[netanel]

שלום חברים! שמח שאתם מגיבים..

האמת שגם אני בתקופה של פאסיביות.. מחפש את הדרך להתחיל מחדש.
הייתי בקשר עם מישהי תקופה משמעותית ונפרדנו. פתאום להתחיל שוב מהתחלה לוקח הרבה כוחות. קצת מוזר אפילו..אבל ב"ה אני חוזר לעצמי!

נועם,
אני למעלה משנתיים וחצי בטיפול, וככה זה- כל פעם גילוי חדש שמעמיד אותך מול מראה כואבת- נופל ואז שוב קם.
אבל אחרי כמה פעמים, אתה מבין שאילו החיים, עליות וירידות. זו הדרך. ולומדים כל פעם עוד קצת להישאר אנחנו בכל מצב שיהיה- בין עלייה ובין ירידה.
ככל שתתמיד, תראה איך אתה מתחזק. איך אתה יותר חסין, יותר בנוי בטלטלות החיים.
גם בי יש צד שמבקש יחס מהמטפל, אני מרגיש שינוי ומאמין שזה יחלוף. המטפל שלי לא נותן לי ליפול למקום הזה- ב"ה!

כתבת על התמסרות לעצמך גם דרך התבודדות..
שמע, אני מאוד מחובר לעניין. למרות זאת זו מלחמה יומיומית. לצערי, אני לא מצליח להתמיד.
אבל! כשכן מצליחים להתבודד, זה פשוט עולם אחר! אם יש משהו שמרפא אותי ונותן לי כוחות לעשות ולהתחדש זה ההתבודדות, השיח מול ה'.
איך רבי נחמן אומר? בריאה חדשה..

ניל,
אחי, שמח לראותך! אשמח לשמוע יותר.
היית רוצה להתחיל? אם הכל היה אפשרי, איפה היית היום?
זה באמת חלק מהקטע שלנו. תנועת הנפש שלנו מלווה אותנו בכל תחומי החיים שלנו.
נגעת כאן בנקודה מאוד יסודית!

[ניל]

נתנאל , ממש תודה לך על הדברים. זה מעודד מאוד שמישהו מבין את מצבי. כבר נכנסתי בעבר וקראתי אך נזכרתי שעוד לא הגבתי. זאת נקודה מאוד חשובה. אני מרגיש קושי גדול להתקדם לשלב הבא. מרגיש שעשיתי כבר דרך אבל עכשיו אני משום מה גורר רגליים וחבל לי על כך.

[netanel]

שלום ניל היקר!
תודה על התגובה והשיתוף אחי!
אני יכול לומר לך, שלא פעם אחת במהלך הדרך יצא לי להרגיש את גרירת הרגליים הזו.
אולי מי שנמצא בטיפול נראה כאחד שנמצא בעשייה תמידית, אך זה לא בהכרח נכון- יש זמנים של פאסיביות ואטימות.
מה שאני רוצה לומר זה שבמהלך הדרך (בכלל בחיים), יש נקודות שבהם אתה עומד במקום.. ונדרש להתחיל מחדש.
אגיד לך את דעתי.. אני ממש לא מבין גדול, אבל כך עלה בדעתי.
אני חושב שטוב שלא התחלת טיפול עדיין, לדעתי יש מקום שצריך לבנות כדי להתחיל צעד כזה.
כרגע לא חשוב מה יהיה הצעד שתעשה, לאן תבחר ללכת- טיפול או לא טיפול, או כל דבר אחר.
מה שחשוב זה איפה אתה עומד היום.
כלומר, הדברים שאתה כותב מעידים על התקדמות ענקית בגישה שלך לחיים, בהסתכלות שלך על עצמך, ברצון שלך לחיות חיים שבהם תהיה נאמן לעצמך.
ללא סיוע של מטפל וכו'. נראה שאתה בעצמך בחרת להתנער ולומר לגישת החיים שחיית בעבר, שאתה רוצה אחרת.
עצם זה שאתה שואל ו"מורד" במוסכמות החברתיות, שאתה מעז להרים ראש ולבקש חיים שבהם תקשיב ללב שלך- זה דבר נפלא וראוי להערכה! וכאן אני אישית תלמיד שלך!
מאחל לך שהשנה תקבל תשובות אמיתיות וראויות שיכנסו לך ללב, שתמצא בית בתוך עצמך ותמשיך לחפש את מה שאתה מבקש!
באהבה.