בא לי לכתוב

[asaf]

בס''ד
שלום פעם הייתי כותב מפעם לפעם
היה לי תמיד נחמד לכתוב פה מפעם לפעם כחלק מהתהליך הנפלא של המסע שלי לריפוי פנימי
יש לי מחשבה לתחיל לכתוב בצורה יותר מסודרת יש לי צורך לאחרונה יותר לשתף מהנעשה איתי ובכלל אולי זה יכול לתת קצת השראה לאחרים וגם לתת לי סדר במחשבות שלי.
אז אני אנסה בלי נדר לפנות לזה זמן ולספר קצת מהעבר הווה שלי פה שיהיה לי בהצלחה
אני רוצה קצת לספר בקצרה על העבר שלי ואולי בהמשך ארחיב מי שזוכר אותי אולי כבר קרא את הסיפור שלי בכל מני ואריאציות אבל אני אכתוב שוב בקצרה
גדלתי במרכז הארץ למשפחה חילונית כל מני תסמינים שהולידו בהמשך נטיות הפוכות היו חלק מחיי גירושי הוריי בגיל מאד צעיר שסבבו סביב אלימות משפחה שהופנתה בעיקר לאימי ואחותי, פחות כלפיי בשל גילי הצעיר (אף על פי שכן הייתה במידת מה כפי שגיליתי בהמשך) חיי עם אמא שהיא למעשה אשה מוכה כי רק אשה מוכה מתחתנת עם גבר מכה כמו פתגם ששמעתי היום "החור גנב לא העכבר" אחות פגועה ובכללי בית כזה של נשים אמא דאגנית ופגועה אחות עם בעיות וקשר רופף עם אבא לא הועילו לי ליצירת דמות גברית ובטחון עצמי במניות שלי ואף על פי כן מצאתי מקום בחברה אבל בגיל 13 הקערה התחילה להתהפך עקב בעיות רגשיות רבות וחיפוש פיצוי אכלתי המון ממתקים השמנתי איבדתי תביטחון העצמי המעבר לחטיבה עם חברה מסוג שונה ממה שאני מכיר השינוי במראה ועוד כל מני תכונות כאלה ואחרות גרמו לי להתחיל להתעניין בבני מיני.
גם בתור נער תל אביבי להיות עם נטיות זה לא מחמאה והצלחתי בד'''כ להסתיר את זה... אני ידלג קדימה ואם יהיה צורך מפעם לפעם אנבור פנימה לעבר... רק נסכם שגיל ההתבגרות היה לא פשוט ובכל זאת העניין לא יצא ממני לאף אחד ולא עשיתי שום מעשה מיני בפועל חוץ מאוננות בלתי פוסקת כמובן וצפייה בסרטים
בין התיכון לצבא הייתה תקופה של חיפוש עצמי שימוש בסמים ותהליך עם מטפל (טיפול כללי לא דיברנו על עניין הנטיות) בצבא גילתי עולם חדש שבו אוהבים אותי יותר כפי שאני והעמקתי את המסע הפנימי שלי
אחרי הצבא רציתי לממש את הנטיות שלי ובעצם כלום לא עצר בעדי מלחגוג את תאוותי אלא שניסי ניסים גרמו לכך שלא יצא לפועל ובסוף טסתי להודו חזרתי בתשובה והלכתי ללמוד בישיבה.
תוך כדי הלימוד בישיבה הבנתי שלהתפלל על שינוי זה לא יספיק לי וכדי לחיות עם אשה מתוך אהבה ושמחה צריך יותר להעמיק ולכן התחלתי ללכת לכל מני מטפלים כל פעם מצאתי שיטה אחרת שנראתה לי שיכולה לקדם אותי כמו כן העמקתי וחיפשתי חומרים לקריאה ולהבין את העניין התפללתי הרבה תפילות יותר ממוקדות על דברים שהבנתי שצריך לעבוד עליהם כמו כן יצרתי קשר עם אנשים שעברו שינוי ויעצו לי אחד אפילו ממש תמך בי לאורך זמן ויעץ לי הרבה עצות נכונות וליווה אותי בין היתר עשיתי את הסדנא של עצת נפש וכל פעם התקדמתי והורדתי עוד חסם ועוד מכשול .
תהליך התשובה ולימוד התורה מאד עזר לי להתנקות ולהטהר בלי נפילות ותהליכים רבים ועצות נכונות עזרו לי להתקדם למציאות חדשה ובריאה יותר ויותר
בשבלב מסוים התחלתי להרגיש בפגישות שיצאתי אליהם שאני לפעמים נמשך מאד למי שמולי ואחרי כמה שנים בתשובה הכרתי את אשתי והתחתנו ברוך ה'.
כמובן שאני נמשך אליה ונותן לה אהבה... להגיד שאף פעם אני לא מתאווה למשהו אחר יהיה שקר
ואני חושב שכל אדם נשוי יש לו תתאוות שלו... וזה בסדר כל עוד יש נאמנות לאשה אחת מתוך מסירות
אבל בכל זאת אני חושב ומאמין שכל עוד יש נטיות זה בעצם סמטפום למשהו יותר עמוק . זה כמו שכשחסר שמן ברכב אז הנורה דולקת... כנראה שגבר עם הורמונים גבריים ואיברי מין זכריים אמור באופן בריא וטבעי להמשך ולהתאווה מאד לאשה ולכן המסקנה שלי שגם למרות שברוך ה' זה קיים וחזק כל עוד יש משיכה תוך מגדרית מסוימת סימן שהנפש עוד לא בריאה לגמרי
אז מה קורה היום? אני כרגע בתחילת טיפול אצל מטפל חדש אני רוצה לעבור מסע פנימה אל העומק אל הפוטנציאל הגלום בתוך הקושי להפוך מר למתוק להוציא מתוך מעז
תמיד היה לי ברור שבתוך הקושי ישנו אוצר אמיתי ואותו אני מחפש
הנה יצאתי מהשאול תחתיות אני לא מוטרד מדיי מנטיות אני נשוי ודיי טוב לי עם אשתי יש קשיים אבל כמו כולם
יצאתי מהתופת שרדתי את הקושי אבל עכשיו אני רוצה לחיות חיים מלאים חיים אמיתיים ועכשיו המסע הוא הרבה יותר דק.
אומרים בחסידות שבמצוות מילה יש את המילה שהיא חיתוך העורלה ויש את הפריעה שזה העור היותר דק
העורלה היא התאוות הקשות אותם צריך לפנות עם בולדוזר אבל הפריעה זה העבודה היותר עדינה.... וזה החלק במסע בו אני צועד ואשמח בעזרת ה' לשתף חלקים ממנו בצרוף תובנות מהעבר. שיהיה לי בהצלחה...

[netanel]

ואו אסף.. איזה מדהים.
אתה ממש מחזק אותי!
מדהים אותי איזו השגחה פרטית ואיזו כנות יש בך!

[חרוב]

כל הכבוד על המסע המפרך
שתף אותנו עוד בדברים שחזקו אותך וקידמו אותך, אולי גם אנחנו נצליח ליישם בעצמנו

[asaf]

תודה רבה על התגובות החמות
באמת כחלק מה"פרק ב" במסע שלי (אמירה שאני מעט מסתייג ממנה מהרבה סיבות)
אני חש צורך גדול לשתף ובכך לעבד את כל מה שעבר עליי ובמיוחד להצליח לא להרדם בשמירה על העבודה הפנימית והחיבור
ברוך ה שיש פורום שמאפשר לי כזה שיתוף נעים ונח ויוצר דבר שאפשר לקרוא לו "הקשבה יוצרת" המחשבה שמישהו קורא את מה שאני כותב ואפילו מגיב מוציאה ממנו משהו שלא
היה לי כוחות להוציא ללא זה, או חברותא או מיתותא.
אם לשתף קצת במסע ובתובנות אז ההקדמה הזו מאד רלוונטית כי הקשבה יוצרת היא בעצם מימוש של צורך נפשי מאד עמוק
הצורך להתבטא.... זה חלק מהמפתח לשינוי ולאיזון ולחיבור....
הרבה פעמים בתור גבר אני ככ רוצה לקבל ביטוי ובגלל שאני לא מקבל כי אני מפחד לבקש או לא מודע בכלל לצורך אז הנפש לא מוותרת היא פשוט תשאב את זה ממקורות אחרים
מגבר שנראה לי שיכול לבטא את הקול שלי שלא קיבל ביטוי.
ביטוי זה עניין עמוק זה יכול להתבטא שאני מתלבש כמו שאני באמת אוהב שאני מביע דעות כמו שבאמת נראה לי שאני מתפלל בדרך שלי
וגם כשאני בוחר מבחירה פנימית להיות כמו כולם ממש כי זה לא מאיים עליי.
גם הנפש מקבלת המון תכנים וגם יש בה מעצם היותה והיא רוצה לקבל ביטוי.
תודה על האפשרות להתבטא... באמת אפשר לומר שיש המון המון עצות ותובנות אבל הקו המנחה המרכזי לפני הכל ואחרי הכל זה האמונה
האמונה שהכל לטובה שיש סיבה גם אם היא נסתרת לכל הקושי ויש תכלית שהירידה היא צורך עליה ולא ככלישאה חסידית אלא כאמת אבסולוטית
שבאמת יש יתרון לאור דווקא כשבוא בא מהחושך שבאמת כל העומק וכל ההבנה הרחבה וכחות הנפש שלי באו בזכות ההתמודדות
שבאמת הקשר הקרוב לריבונו של עולם שרק הוא ואני יודעים איזה קשיים עברתי בדרך איזה נפילות רוח ואיזה תקווה .. אך נוצר פה משהו אמיתי משלנו
וזו זכות ככ גדולה ולעניות דעתי אליה צריך להצמד וממנה להתקדם, לחקור לבקש עזרה ללכת לטיפול להפוך את העולם ומובטח לנו שנצליח.
היום אני חווה קשיים עומס החיים שחיקת החומר... עייפות חוסר עבודה רוחנית אמיתית הזנחת הרגשות ועוד.. לפעמים זה יכול אפילו להגיע למחשבה מינית בלתי רצויה
כמובן שגם במצב כזה אני נשאר נאמן לאשתי כי כך אני בוחר הבחירה שלי אם עולה מחשבה לא רצויה להפסיק לחשוב עליה מיד .
זה צבחינתי כמו נורה צהובה ברכב... נדלקת נורה צהובה כך תרכב למוסך הקרוב....
התחילו מחשבות על גברים... לך למוסך זה רק "נורה" שמצביע על משהו פנימי.. אחרי שהלכתי למוסך גיליתי שבאמת חסר מים ושמן במנוע והגלגלים קצת דלים...
או בנמשל שלנו חסר לי חיות ושמחה אני חי יותר מדיי בשבלונות של החיים אין לי מספיק תשומת לב לכוחות הנפש ועוד
אז עושים טיפול תקופתי ונוסעים בזהירות והנורה נכבת, אין בה צורך יותר. כל מטרתה של הנטייה להגיד לי " היי אחי אהובי אתה לא בכיוון!" "אתה חושב שאתה תנהל את העולם אבל אתה נסחף... תרגע תרגע תנשום" תודה לה' שיש לי כזה מצפן פנימי שלא מוותר לי.
אני רוצה להעלות סוגיה מסוימת מהעובר עליי בימים אלה. ואני באמת מודה מקרב לב אם יש מישהו שעדיין איתי ולא חזר לקרוא משהו יותר קצר.
הסוגיה היא שבאמת ה"א-ב" של איזון ובריאות זה להיות מחובר לעצמי ולעשות דברים שאני אוהב ולא לחיות רק כמו מכונה
אז כבר הרבה זמן שאני מנסה להכניס משהו כיף לחיים שלי, עשיתי רשימה של דברים שעושים לי טוב. רשימה של 30 דברים
אחר כך אמרתי אוקיי בוא נרחיב אותה ל50.. זה כבר נהיה קשה ופתאום גיליתי עוד ועד ועוד.. אחכ אמרתי טוב עוד 10 אחרונים. זה כבר ממש דרש מחשבה אבל זה הוציא לי את המיץ בקטע טוב
אגב זה אחלה תרגיל בפני עצמו למי שרוצה לרומם את מצב רוחו... בכל אופן אחכ בחרתי לי כמה דברים מתוך הרשימה וניסיתי לחשוב איך אני מכניס אותם ליומן ללו''ז שלי להוריד למעשה
שבאמת במהלך השבוע יצא שאני יושב לנגן שוחה בבריכה, מדבר עם חבר קרוב שיחה כנה ולבבית , יוצא למקום חדש שלא הייתי בו וכו' דברים שעושים לי טוב.
הנק היא כזו, ניסיתי לעשות את התרגיל הזה כמה פעמים וזה פשוט לא מצליח! אני אף פעם לא מצליח.. בקושי פעם פעמיים ללכת על זה...
העייפות והרעב והחידלון גוברים עליי... וזה היה ממש מתסכל.
ואז הבנתי משהו מעניין. אני יותר מדיי מתפקד יותר מדיי מכני וטכני ואני מנסה לפתור את זה באותה טכניקה וזה פשוט לא עובד!
הנפש מתנגדת לזה! סבבה אתה רוצה לקום בזמן לעבודה ולתפילה ולעשות כל מני סידורים? בכיף נזרום איתך.. עכשיו אתה רוצה להכניס את הגיטרה שלך גם ללו''ז! תשכח מזה! אני עייפה!
עייפה ממך ומשכמותך... כך אמרה לי נפשי ואני הבנתי שהוצאתי את כל הכיף מהכיף.
אז מה הפתרון? אני לא ממש יודע ואשמח להתוועד על כך... הרעיון שעלה אצלי זה פשוט לעשות.. לעשות לעשות באינטואטביות בכיף בספונטניות פשוט לאהוב את עצמך וכשבא לך משהו ויש לך זמן אז
ללכת על זה עם כל הלב ואז גם פחות עייפים ומגלים שבעצם יש יותר זמן ממה שחשבנו...
זהו מבחינתי זה האתגר שלי עכשיו למלא תזמן שלי בדברים חיוביים ומתוך שחרור ועונג.
מה דעתכם?
כל טוב

[noamil]

אסף, הייתי שמח לו הייתה דרך לשוחח אתך בטלפון, אני בטוח שהסיפור שלך היה נוסך בי תקווה ומציל אותי מבאר תחתיות.

[netanel]

אסף אתה אור גדול!
איזה אנרגיות

תודה על הכתיבה. קרעת אותי עם ההודיה שלך..
גם אני כמוך מנסה ומחייה את עצמי בכל מיני דרכים.
אשמח לחשוב ולכתוב, אך אשתדל בהזדמנות הבאה.
רק אכתוב שאני נמצא בחוגים שתמיד רציתי ללכת אליהם אך זה היה רחוק ממני- זה יוצר אצלי קביעות והתחדשות בתוכן חדש.
יש כושר גופני, יש אינטראקציה עם אנשים חדשים. לי זה מרגיש טוב.

[asaf]

שבוע טוב ומבורך
שוב אני שמח על הכמה דקות שמצאתי לעצמי לשבת ולכתוב
"noamil" הייתי שמח לדבר איתך בטלפון אם זה היה עוזר לך רק באמת אין אפשרות כזו בפורום הזה.
אולי חבל שכך למרות שההגיון מובן.
אני ממליץ לך, אם תרצה , כתבתי מאז שנכנסתי לפורום קצת יותר מ60 הודעות. על פני כמה שנים.
באמת עם חלקים גדולים שכתבתי אני היום לא מזדהה במאה אחוז שכן עברתי תהליכים מרובים מאזוהגעתי לתובנות שונות והפוכות וסותרות ודברים שחשבתי פעם לא נכונים מבחינתי היום.
אפילו אפשר לומר שזה קצת מביך אותי (את הדמות האנונימית שלי פה) שהכל רשום ויש לזה גישה. אבך אני כן חושב שאם תקרא הודעות אחורה מהתחלה תוכל כבר לבד להרכיב איזה פזל של סיפור חיים אני חושב שכתבתי כמה פעמים בצורה שונה חלקים מהסיפור. אם יש לך סבלנות אז אני ישמח לדעת אם מצאת שם איזה תובנה מעניינת.
חוץ מזה אני ממליץ לך מאד להתעניין בסדנאות ומטפלים שונים וקבוצות תמיכה כאלה ואחרות שם תוכל למצוא הרבה אנשים שנמצאים באור ויכולים להאיר לך את הדרך במפגש יותר פרונטאלי.
וכמובן ממליץ לך לא להתייאש ולבקש ולחפש לקחת הכל כמסע מרתק אל עבר עצמך מסע שיש בו גם נפילות.
תודה נתנאל על התגובה החמה.
באמת לא קל לי למלא את חיי באור ובעשייה שמחה. איזור הנוחות מפתה מאד
בשביל לעשות משהו כיף באמת בשביל להיות באור תמיד צריך לצאת מעצמך... זה כמו לעמוד על סף מעיין קר ורטוב ביום חם, אתה יודע כמה כיף תרגיש שתקפוץ אבל השנייה שאתה מהסס..
שבכל זאת בתוך הבגדים בחום באיזור הנוחות יש משהו הרבה יותר נעים.. גם אם חם ויבש... הבעיה שבסוף מתייבשים...
אני חייב לומר משהו בכנות, אני יודע שיש הרבה אנרגיה במה שאני כותב ובכל זאת חשוב לי להציג הפעם משהו שונה
שאני אומר הפעם זה אומר הפעם מהפעמים הקודמות שהייתי כותב פה לאורך השנים (זה היה אחת לאיזה זמן)
אני רגיל לומר דברי חיזוק ואמונה וזה משדר איזו עוצמה אבל באמת זה כבר כמה זמן שאני מבין שחלק גדול מהעבודה העצמית שלי (ואני מפרט כי זה רלוונטי לרבים מאתנו לדעתי)
זה להתחבר ולאחד בין ה"אני" כפי שאני מציג את עצמי לאחרים ואפילו לעצמי (נק' מאד דקה איך אני מציג את עצמי לעצמי בגדול זה מן אני אידאלי ערכי שאני מאמין בו ורצה ללכת לאורו בפסיכולגיה יש שקראו לזה סופר אגו) לבין האני איך שאני מרגיש עם עצמי. הרבה פעמים הפער הוא מאד גדול ועליו אני רוצה לדבר קצת בכוחות שיש לי הערב.
לצורך המחשה ,בעולם הגרפולוגיה (מקצוע שאני לומד אותו ברצינות בשנה האחרונה) יש מבחן עצים.. בד''כ אחרי שמציירים עץ אחד מבקשים לצייר מיד עץ נוסף, שונה.
התוצאה מדהימה... אצלי(ןאצל הרבה אנשים באופן שונה) יצאה תוצאה כזו: העץ הראשון היה מאד יפה ומרשים עם גזע חזק ויציב ושורשים בריאים ענפים חסונים ונוף חזק ומצל...
זה יותר מה שאני מציג לעצמי ולאחרים... אבל העץ השני (שמייצג יותר את איך אני באמת מרגיש עם עצמי) היה הרבה יותר קטן ומשווע למים, מצליח להצמיח עלים למרות שיובש הכללי והמרחק מהמעיין מצליח להכות שורשים למרות הכל ובכל זאת במלחמה גדולה רחוק מאד מלהיות עץ חזק ומצל על כולם.
רבים מאתנו חיים את הפער הזה, יכולים לתמוך בכולם חוץ מבנו בעצמנו. להיות אבהלה של כולם חוץ מלדאוג לנו.
וזה אני במערומיי... חזק חזק ומחזק ולי עצמי לא תמיד דואג. מאד קל לי לברוח למקום הזה החזק הסופר מן הזה... זה נותן לי הרגשה טובה ומייצב אותי.
אבל זו לא האמת. כמו שאמרתי אני רוצה הפעם להעמיק פנימה לריפוי מלא. אז אני אומר למרות שתגבות החמות (ולא שרצוני שהם יפסקו) אני רוצה להציג את עצמי הפעם עם כמה שפחות מסכות
באמת להביע קושי - כי קשה... לא מתוך התמסכנות אלא מתוך שיתוף וכנות.
עכשיו בכנות, מאד קשה לי בזוגויות ובכלל בלי קשר לנושא המשיכה אני מאד נמשך לאשתי הקשיים הם קשיים סטנדרטיים קשיים רגשיים שיש היום להמון המון אנשים
בדיוק השבוע היתה לי שיחת נפש עם חבר קרוב (שלא קשור כלל לנושא הנטיות) חוזר בתשובה שגדול ממני בכמה שנים ובתור רווקים תמיד ייחלנו ליום שנמצא את החצי השני ובאמת יתחתנו בהפרש קטן
יש לנו הרבה שיחות התבכיינות על קשיים כי לשנינו מאד מאד קשה והשבוע דיברנו על הכל כמה קשה כמה "מר ממוות" למי שלא עושה עבודה פנימית זה יכול להיות.
וכמה פוטנציאל יש לשכינה בינהם... היו לי עוד כמה חלומות סביב צורך בגברים (הבזקים קטנים שעלו בזכרוני) מה שמעיד אצלי על צורך גובר לטפל בעצמי
אני ואשתי הולכים לאיזה יועץ זוגי (איתו אנחנו לא מדברים על נושא הנטייה כי הוא לא העניין, כן דיברתי איתו באופן אישי על הנטייה והוא בעצמו אמר שברור שכרגע אין קשר לא על זה זה משחק)
ואני מחפש לעזור לעצמי בעוד דרכים... בעיקר כמו שאמרתי שבוע שעבר ע''י עבודה על המקום הפשוט של שמחה מעצם היותי למצוא את הכיף בדברים הקטנים ללמוד לפרגן לעצמי.. להביע את עצמי
להיות אני בפשטות לצאת מהפוזה המעייפת של החזק הגיבור... כמובן שזה לא סותר וכל מי שבפורום הזה הוא בוודאי גיבור אבל לחיות את עצמך זה אולי הדרך הטובה באמת להחיות את עצמך.
טוב אני הולך עכשיו להחיות את עצמי במקלחת אחרי שבת שאני מלא עוד בכלור של המקווה מהבוקר.
שיהיה לנו שבוע טוב, שבוע של גאולה.ותודה גדולה על ההקשבה

[noamil]

שלום אסף,
הדברים שכתבת בשרשור האחרון נסכו בי מעט תקווה.
בתור אדם יחסית רציונלי שלא מאמין בגרפולוגיה וכו' ורואה בהם בד"כ שטויות אני חייב לציין שאני גם מרגיש בדיוק כמו שסיפרת על העץ בציור:
כלפי חוץ אני חזק וכלפי פנים אני כחוש ושברירי. אפילו שוחחתי על זה ארוכות עם הפסיכולוג שאני הולך אליו.
בחמישי האחרון הלכתי לחתונה של חבר מהישיבה. אמנם חתונה זה דבר משמח והיה נחמד לפגוש חברים שלא ראיתי שנים רבות
אבל אל מול כל הדמות השמחה, החייכנית והקורנת שהבאתי היה בתוכי ריק גדול.
עלו פלאשבקים מחתונות רבות שהייתי בהן במהלך חיי ותמיד אותו דבר: אל מול כל השמחה הגדולה בשמחת חבריי, מצאתי את עצמי בסוף
מזיל דמעות ולא משמחה אלא מעצב - מתוך הבנה פנימית לא מוסברת (שנים קודם שגיליתי את הנטייה) שאני לא אזכה לזה.
ובמהלך כל הנסיעות הארוכות לכל קצוות הארץ לחתונות הללו חיפשתי רגע לעצמי ומצאתי אותו סופסוף בחמישי האחרון.
רגע של שיחה פתוחה עם הבורא, של הפגנת כעס גדול, עצב ובעיקר חוסר הבנה מול העובדה שנבראתי שונה, שמשהו אצלי לא כשורה.
מדוע לי לא מגיעה זוגיות עם אישה?!
הדבר מתעצם עם גילויי דאגה ואכפתיות שהפגינה בסעודת פורים האחרון מכרה רחוקה, בעת שנרדמתי על הספה מרוב בליל של שכרות וחוסר שמחה,
בכך שכיסתה אותי בשמיכה ודאגה לשלומי גם לאחר שהלכה, הראתה לי עד כמה בינה יתרה אכן ניתנה באשה,
כי גבר כמעט ולא שם לב לפרטים, גבר מתייחס בגיחוך ללא מעט דברים, גבר לא ידאג למישהו שאיננו מכיר.

אז בטח אתה וכולם שואלים מדוע דווקא אני נמשך לגברים?!
בישיבה גיליתי עולם שלם של גבריות על עצמי ובעיקר על אחרים. גיליתי שמאחורי החספוס, השרירים והגבריות מסתתרות ישויות טובות
שאין בהם אימפולסיביות, יש בהם אידיאליסטיות, נתינה וויתור אינסופי. גיליתי שרק דרך המגע (לא
דווקא בגלל שאני כזה בדיוק- אדם שמסתיר רגשותיו ודואג ללא הרף לאחרים, בגלל שאני פרפקציוניסט לא נלאה
בגלל שאני אוהב שכשאני טועה לא ישר תוקפים אלא מקשיבים, שאני אוהב בשיחה שנכנסים לי לעיתים לתוך הדברים.
אלו דברים שלא מצאתי כמעט אצל נשים.

רציתי ועודני רוצה רק מגע יד תמים (ולאו דווקא מיני) שיגיד לי שגם אני כזה, שיהיה שם למלא את בטחוני החסר, הפגום, הלא שלם.
אבל לאחרונה אני חש שאינני רוצה כל מגע - לא של גבר ולא של אשה. שפיתחתי עור 'דוחה מגע', מתוך כאב, תסכול וחוסר שלמות עם עצמי ועם הבריאה.
שמגע נותן לי את ההיפך מבטחון- את חוסר האמונה בעצמי, את החשיבה שאני זקוק לאחרים כדי למלא את מחסורי.

ובעניין אחר, חבר שמתמודד כבר עשרות שנים עם הנטיה הציע לי הצעה : ללכת לטיפול אירוטי עם אשה כדי לראות אם אני חש משיכה כלשהי.
שעה של שיחה לא הספיקה בכדי לומר לו שאינני מוכן בשום אופן לוותר על מי שאני ועל הערכים והאמונה שלי בשביל אותה הצעה מפוקפקת לדעתי
שאין לדעת לאן עשויה להוביל אותי. בתום השיחה הוא אמר לי שאם לא אעשה כעצתו, כנראה שהדרך קצרה עד שאתחיל לשכב עם גברים...
מה דעתכם? האם זה לא מדרון מסוכן מדי?

[asaf]

שלום noamil
יש לי בערה גדולה של רצון לענות לך אפילו לפני שאני כותב כמה דברים שקורים איתי (את זה אני מקווה לעשות בהמשך)
אז ככה.. נתחיל מהתחלה, באמת הענין הגרפולוגי זה רק כלי להסביר את הפער בין הנפש כפי שאנו מציגים לאיך ההרגשה האמיתית.. יפה שאתה מזדהה עם זה.. הדרך לריפוי היא בדיוק להבין את זה ולא לפחד לבטא את זה את הקושי ... לכן זה שעשית את זה מול ה' זה דבר נפלא.שמעורר אותי ממש לרצות שוב כמו פעם שהייתי עושה זאת הרבה, לבטא את עצמי בצורה בלתי אמצעית מול ה' . כי זה רפואה אמיתית.
אני רוצה לחלוק על הגישה שלך ולהציע לך משהו קצת אחר.
אמרת שאתה הבעת כעס על שנבראת שונה וכו' אני חושב שעצם הגישה הזו היא לא נכונה (וזה יקשר אותנו לשאלה האחרונה ששאלת על הטיפול האירוטי) אני לא מדבר על עצם הבעת הרגש שלך כמובן, זה כבר אמרתי דבר מצוין ונפלא. אבל צריך לדעת שאתה לא שונה.. כל הבעיה בדור הזה שקרו לנטייה הזו בשם,וכך יצרו מפלצת דמיונית שאין לה קיום בכלל..
יש שתי בריות באדם: גבר ואשה וזהו אין "להטב" אין "טעיות" בפס ייצור של הבריאה... נכון יש תאווה למשכב זכר היא קיימת ולא סתם הוזהרנו עליה..
אם זה לא היה תאווה לא היינו מוזהרים.. אבל מכאן ועד לחשוב שאולי אני כזה בהגדרה... זה הזוי, אתה גבר נקודה.
אתה גבר מעצם היותך ואין על כך שום ספק. מעצם זה שיש לך איבר מין זכרי אתה גבר.. יש בך פוטנציאל לפרות ולרבות אשה ולהוליד ממנה ילדים, זה עניין פזיולוגי לחלוטין... והטבע שלך הוא להלשים את עצמך עם אשה.
עכשיו, נכון שהטבע הזה מכוסה (מכל מני סיבות) ממך ונהיית לא טבעי. וצריך ואפשר לעשות עבודה בנושא, אבל ממש לא נכון שנבראת שונה. בעבודה האישית אתה בסה''כ מגלה את הקיים את הטמון בך ולא ממציא משהו חדש או"משתנה" למעשה אתה רק מגלה את עצמך – זה הכל.
הטבע שלך מכוסה... אני אתן לך משל קטן: בעולם התזונה ידוע העובדה שהגוף ניזון מסוכרים.. למעשה האוכל שאנחנו אוכלים הגוף מפרק אותו לסוכרים וממנו מקבל אנרגיה (בבקשה לא להקשות מכל מני דיוקים ביולוגיים המשל משמש להבנת עקרון מסוים) הלחם הבשר הירקות וכו' מתפרקים לכל מני סוכרים ומהם באה אנרגיה זמינה.. לפעמים אדם ממש רעב מורעב מרגיש חוסר רב במזון... ופתאום הוא רואה משהו מתוק הרבה סוכר – הוא מאד רוצה אותו! הוא רוצה השלמה הרי בסוף האוכל מתפרק לסוכר בוא נאכל ישר סוכר! אלא שאם יעשה כך הוא לא יפתור את הבעיה הוא ישאר בסוף רעב הוא יאכל את המאכל המתוק מדיי ומהר יהיה רעב שוב.. אם הוא במקום בריא, הוא ירצה לחם טוב עם תוספות בריאות ומובשלות שהגוף מפרק אותם באופן מסודר ויתעל את האנרגיה נכון.
גם אנחנו בטבע שלנו להשלים את עצמנו עם אשה יש לנו צורך כזה.... אלא שאנחנו בחוסר כלכך גדול אז אנחנו רוצים את הסוכר לוריד את השורה התחתונה בלי המסביב רוצים – מין.
אלא שזה אף פעם לא יספק אותנו בדרך כזו.. כל זה נכון כמובן בלי קשר לגברים מדובר אפילו בצריכת מין עם אשה לא באופן של קידושין.
אצלנו אנחנו גם מרגישים כלכך חסרים מבחינת גבריות שאנחנו גם רוצים להשלים את זה מגבר. זה לא ממש משנה את העובדה שזה לא יספק אותנו כלל.. והדרך האמיתית היא לא רק להמנע מסוכר אלא להתחיל להבריא...
לכן אני מתנגד לגמרי לרעיון הזה של אותו חבר שלך שמדבר על טיפול אירוטי... לפי מה שאתה מתאר אתה במקום שכבר לא רוצה כרגע מגע... מקום של "עזבו אותי לנפשי" אז מה שייך כרגע כזה דבר? כמו שאמרתי שקראו לנטייה בשם יצרו מפלצת שלא קיימת זה חושך המציאות של חושך היא העדר האור... לא נלחמים בחושך עם מקל אלא מגבירים אור והחושך מתבטל. כמו שהבעל שם טוב אומר איך סור מרע? ע''י עשה טוב.
בגלל שאין מפלצת כזו של נטייה אין מה להאבק בה ישירות זה כמו אלה שחושבים שטיפול בנטייה זה משהו פרימיטיבי כזה של "המרה" ללכת למטפלת אירוטית נשמע כמו נסיון פרימיטיבי שכזה.. מה יש לבדוק אם אתה נמשך? אתה גבר – נקודה,אינך צריך אישור משום אדם על כך. הגיוני שלא תמשך זה סיטואציה לא נעימה... ואז מה יהיה? תחשוב שאתה כזה וזהו לעולמי עד? אתה יודע כמה נערים סטרייטים שהלכו לנערת ליווי לא "הצליחו" להגיע לעוררות מינית מתוך לחץ? אתה יודע שאחוז מאד גבוה של חתנים בלילה הראשון לנישואין לא מצליחים להגיע לעוררות מינית כי הסיטואציה מלחיצה אותם? מה יש לבדוק?
לי נשמע שאתה במצב נפשי שיש בו חוסר שמחה שיש בו כעס שיש בו חיפוש ותקווה שיש בו רצון לגשר על פערים ולחיות באמת.
למה שלא תלך על זה? לך תעשה דברים שאתה באמת אוהב תתחיל לחיות כמו שאתה באמת יכול מתוך שמחה מתוך אהבה. בלי לנסות להלחם במפלצות שלא קיימות, תפתח את הלב תפתח לעולם תעבוד על עצמך עבודה אישית פנימית תמצא מלווים מתאימים וחברים למסע..
מתוך זה תצמח ותשמח... ואז תיגש לזוגיות מתוך מקום בריא.. אתה יודע זה לא קשור לשום נטייה אני מכיר הרבה רווקים שאין להם שום מחשבות על נטיות והם פשוט במקום מאד תקוע עם עצמם מחינה זוגית הם במצב רגשי לא טוב והם קשים עם עצמם וכו' ובטח שגם לאשה הם לא יכולים לגשת ככה..
בד''כ מה שקורה לאדם שעובד על עצמו ומגיע לשמחה הפנימית שלו הוא גם נפתח להרבה דברים חדשים ופתאום בלי לשים לב הוא יכול לפגוש אשה ולהרגיש איך משלימים זה את זו איך הוא רוצה אותה.. זה ממילא קורה כי זה טבוע בנו מעצם היותנו גברים לא צריך לאלץ משהו טבעי..
זה כמו "לנסות" לישון.. מי שיתנסה בזה יודע שקשה להרדם ככה..
אגב כשכתבת "בטח אתה שואל את עצמך מה אני מוצא בגברים" אחרי שכתבת על העדינות הנשית... אני לא שואל את עצמי זה ברור לי. יש לך צורך רגשי שם והפתרון נמצא שם כשאתה כ''כ צריך צורך רגשי כזה אתה לא מסוגל להבחין בדקות הנעימה של אשה ואל תרדוף את זה , זה יבוא..
החבר שלך ש"מתמודד עשרות שנים עם נטיות" נראה לי לא צודק ובכלל ההפחדה הזו שמהר תגיע למצב שאתה שוכב עם גברים... תמיד אפשר ליפול שום דבר לא מבטיח לך כלום.. וכמו שאמרתי יש סכנה בללכת לכזה דבר וזה לא יצליח אולי תלך מיד לגברים כי תחשוב שזהו זה או לחילופין כן "ילך לך" ותגיד טוב אבל עם גברים יותר כיף... הסכנה לעולם עומדת ואין מה לבדוק תאמין שאתה גבר מעצם היותך כל הוכחה לזה רק מורידה מהערך העצמי.
וטוב מאד שאתה נאמן לדרך שלך ולאמונה שלך! כי היא המפתח להכל... באמת אם תרד מהאמת שלך הדרך למטה נהיית חלקה מאד עוד יותר מהכל.
באמת אני יודע שהאמת הזו שאני אומר היא גלובאלית וגם הרבה גויים מבינים את זה היום ויש סדנאות בעולם שעוברים בהם תהליכים וזה ממש בלי קשר לאמונה... גם גוי מבין שאין סיפוק אמיתי ואין המשך מתאווה כזו.
אבל אנחנו יהודים אנחנו כן צריכים משמעות ואמונה לכן אחי אני מחזק אותך שתלך בדרכך באמת בלי לפחד ותדע שיש בך את הכוחות להיות שמח מחובר לעצמך להתגבר על הקשיים ולאהוב בלי לפחד מכלום.
לא נדפקת ונבראת שונה.. קיבלתי שליחות מיוחדת בעולם הזה שלא כל אחד יכול ומסוגל לקחת אבל הנשמה שלך לקחה את השליחות הזו.. אתה יכול להאיר את הנק' הזו כמו שרק אתה יכול באופן הכי מיוחד.. כמו יוסף שאמר לאחיו "למחיה שלחני ה'" הדגש על השליחות יוסף הבין שהוא שליח והוא באמת בנה לנו תשתית לגאולה וגם אתה ע''י הסיפור האישי שלך שכאילו נזרקת לבור אתה בעצם יכול לקחת את השליחות ולבנות את הגאולה.
טוב עד כאן לבנתיים בהצלחה רבה.

[asaf]

בס''ד
טוב אני רואה שהפורום זז לאט מבחינת התקשורת אבל אני באמת עושה את זה הרבה בשביל עצמי אני פשוט מעביר את היומן האישי שלי לכאן אני פשוט רוצה לכתוב ולשתף את נבכי נפשי את מה שקורה איתי
אז ככה.. אני השבוע חווה תיסכולים מאד גדולים מן מיאוס גדול במקום העבודה. נמאס לי מהשגרה אני לא מתחיל טיפול מסודר כמו שאני רוצה כי ממש נמאס לי מכל מני סוגי מטפלים מצאס לי לשלם להם ונמאס לי לשמוע אותם... ומצד שני אני באמת לא מצליח לבד... אני עוד פעם דוחה את הדברים שאני אוהב הלאה והלאה ונחנק בשגרה משעממת ומרדימה ומעייפת ומתישה וכו וכו וכו בא לי להיות יותר ספונטאני לקחת את עצמי לחוף הים ללכת לשחות בבריכה.
ללכת למעיין עם הרבה מים או לכנרת לשחות ערום ולשתות בקבוק בירה קרה. בא לי ללכת לבד לבית קפה עם מחברת ולכתוב כל מני רעיונות שעוברים לי בראש מתחשק לי ללכת לאיזה חוג מעניין שקשור באומנות אני רוצה ללכת לאיזה סדנא רוחנית כזו שמתרגלים כל מני תרגילים של מודעות עצמית... בא לי ליסוע לחו''ל כן ליסוע לחו''ל עדיף למזרח הרחוק להודו כן להודו.. הייתי שם פעם בא לי ליסוע לשם, לטייל לראות נופים לפגוש אנשים מעניינים להטען להטען להטען... בא לי התבודדות טובה ביער. בא לי לפגוש חבר טוב חחחבבבר נפש ולבלות איתו יום שלם לדבר על כל הנושאים הבוערים להבין אחד את השני.. בא לי ללכת למקום יפה לסתובב שם קצת להתחדש בא לי לשמוע מוזיקה טובה,. בא לי לקחת יום חופש או יומיים. בא לי לאכול ארוחה טובה במקום יפה אוכל ממש טוב בא לי דברים מתוקים בא לי . חלווה איכותית כזו ומאפה טעים וקפה קר בא לי לצרוח בחופשיות באיזה צוק
בא לי "צחוקים" לשבת עם חברים שמצחיק איתם ולצחוק בא לי חברה בכללי. מתחשק לי לקרוא ספר מעניין שעוד מישהו קרא ואוכל לדבר איתו על מה שקראתי בא לי לראות סרט איכותי סרט מעניין וחזק שמשאיר רושם ומעורר מחשבה. בא לי לשבת לנגן עם חברים שיודעים לנגן ולהנות מאילתורים מעניינים. בא לי ליסוע באופניים בטיילת של תל אביב ולהזכר בנופי ילדות. ליסוע לים המלח למעיינות החמים לפתוח אוהל במצוקי דרגות. בא לי לתפוס טרמפים לדרום הארץ לערבה להגיע שם לכל מני מקומות מעניינים להתערבב להכיר אנשים חדשים בא לי לצאת למסע מטורף בא לי להתחבר לאיזה מנטור רוחני ולהתנסות בחוויה מיסטית בא לי ללכת לישון ולקום ממש מאוחר ולהיות שמח עם השעה שקמתי, לכתוב שירים , לקחת שיעורי מוזיקה לשיר בלי לפחד ולהתבייש לעשות שטויות לחשוף רגשות בפומבי ולהזכר במה שהיה אחר כך עם חצי חיוך חצי בושה לחיות את החיים ולא לחשוב כלכך הרבה להאמין שיהיה טוב היום מחר ואפילו אתמול.
בקיצור,מישהו פה יודע מתי יוצאים ממצרים?