ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

פורום נטיות הפוכות- למתמודדים עם לבטים לגבי הזהות המינית שלהם והגדרתה.
פורום למתמודדים עם נטיות הפוכות הומוסקסואליות, לטרנסקסואלים וטרנסג'נדרים.

מנהל: netanel

ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי ניקו » 11 דצמבר 2015, 14:48

בס״ד

חנוכה שמח אחים יקרים!

יותר משנתיים (אני חושב) מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן בפורום. הרבה עבר עליי. אני רק אקצר כדי שיהיה קצת רקע למי שמעוניין לדעת:
גדלתי עם נטיה הפוכה, חשבתי שהבעיה שלי תיפתר ברגע שאכיר מישהי לעומק ואצליח להתחבר אליה רגשית. בשנה השניה שלי לתואר יצאתי עם בחורה שלמדה איתי, בחורה מאוד טובה, ולקראת השלב שבו החלטנו להכיר את ההורים - הבנתי שאני לא מצליח באמת לאהוב אותה ושיש לי בעיה. נפרדנו בצורה לא נעימה (עד היום אנחנו לא מדברים), והבטחתי לעצמי שאני יותר לא יוצא עם אף אחת כל זמן שהנטיה שלי היא כלפי גברים. (למען גילוי נאות: המשיכה שלי לגברים הייתה 95% ולנשים 5%, אפילו הייתי נגעל ממחשבה על מגע מיני עם נשים.)

אחרי שנפרדנו, לא היה לי כיוון. ניסיתי כבר הכל (סרטי פורנו של לסביות או הטרוסקסואליים, שמירת הברית בכח כאשר אני שם תמונה של בחורה ערומה מול הפנים שלי ועוד פתרונות הזויים כאלו ואחרים). ואז פתאום באיזושהי שיחה עם חברים - מישהו ציין את עצת נפש שמסייעים לאנשים שמתמודדים עם הנטיה. חיכיתי לשעת לילה מאוחרת, בדקתי באינטרנט לגבי זה, הבנתי שיש סדנה (בדיוק תוך יומיים מאותו היום), נסעתי בבוקר במיוחד לירושלים לשלם את המקדמה ויום למחרת כבר נסעתי לסדנה. הייתה חוויה מטורפת שנתנה לי אור. לצערי בגלל שקרוב משפחה נפטר ביום השני לסדנה - הייתי חייב לחזור הביתה ללוויה + שבעה. אבל לפחות הייתי עם תחושה שהנה - הולך להיות שינוי!

אח״כ דיברתי עם אחד המטפלים, לקחתי הלוואה מהבנק (לא העזתי לדבר על זה עם מישהו מהמשפחה) והלכתי אליו למפגשים במשך כמעט שנה עד שבאיזשהו שלב זה נפסק ולמעשה - כבר הרגשתי אדם אחר (מאז המשיכה שלי לנשים היא 85% ולגברים 15%, אבל הנקודה העיקרית היא שאני כבר בכלל לא חושב על קיום יחסים עם גברים (זה אפילו קצת מגעיל אותי), אלא רק עם נשים, וגם מאוד מצפה לזה כבר..).

כשראיתי שהנטיה כבר כמעט ונעלמת, החלטתי שאני חוזר לשוק הדייטים הנפלא, וכבר עם הראשונה שיצאתי - הרגשתי שינוי!! נהניתי מאוד לדבר איתה, יכלתי להיות איתה שעות, התגעגעתי אליה כשהיינו צריכים לחזור כל אחד לביתו. שינוי מדהים! הייתי שמח מאוד! אך עדיין לא מצאתי את האחת שאיתה אני רוצה להקים בית.

לפני כחודש בערך הכירו לי מישהי מאוד חמודה, שכמעט בדיוק הייתה בטעם שלי (מבחינת מראה ואופי). מאוד התחברנו. ברביעי בלילה האחרון - החלטתי שאני מספר לה על העבר שלי (עבר נקי, מעולם לא קיימתי יחסי מין עם גבר! לא התנשקתי עם גבר וכו׳ וכו׳..). היא אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה והיא תחזיר לי תשובה.
אתמול (חמישי) בלילה היא החזירה לי תשובה. היא אמרה שהיא מרגישה שזה גדול עליה והיא רוצה להיפרד. מאוד כעסתי באותו רגע, שככה היא מוכנה לוותר עליי בגלל שהייתי כל-כך כנה איתה (גם אמרתי לה שכמעט לכל גבר יש שריטה כזאת או אחרת, שהוא פשוט מעדיף שלא לספר עליה..). הבטחתי לה שזה מאחורי ומעולם לא הייתי יוצא איתה אם לא הייתי מרגיש משיכה כלפי נשים. אבל זה לא עזר.
הבוקר ניסיתי לשלוח לה עוד הודעה. ביקשתי ממנה שתתן לזה עוד הזדמנות, שננסה בכל זאת עוד שבוע שבועיים שהיא תוכל לבחון אותי ולראות שזה באמת שטויות, אבל היא לא הייתה מוכנה לזה.

וזהו. עכשיו אני יושב בחדר, קצת מדוכא, קצת כועס, ובעיקר עם לב שבור. מסתבר לי שההתמודדות עם הנטיה זה היה רק צעד ראשון (גדול וחשוב מאין כמותו) בכל התהליך, אבל עדיין יש קיבעון חברתי שמקשה על אנשים / נשים להכיל בחורים טובים כמונו. ואני לא סתם אומר את זה. אני מכיר פה באופן אישי כמה חברים בפורום - ובאמת מדובר בבחורים טובים!

אז למה אני מספר את כל זה אתם בטח שואלים.. ובכן, מכמה סיבות:
1. מאוד מאוד מאוד חשוב לי לחזק את כל אלו שעכשיו גילו את הנטיה שלהם, שידעו שיש כיוון, שידעו שיש סיכוי לחיות חיים מלאים עם בחורה!
2. לכל אלו שבתהליך, ולא רואים את הסוף, וקשה להם, ולא יודעים אם זה בכלל שווה את המאמץ - תדעו לכם, זה שווה כל רגע! במהלך התהליך אתם מגבלים שהנטייה היא רק סימפטום. אתם מגלים שהבעיה האמיתית היא (בד״כ) הניתוק שלכם מעצמכם! אין דבר ששימח אותי יותר בתהליך מאשר לגלות את עצמי, להכיר ולהתחבר לעצמי. ברגע שאהבתי את עצמי - לא הייתי צריך יותר גבר אחר. אני בטוח שגם אתם תשמחו מאוד מהתחושה הזאת. זה ממש (אבל ממש) לא תהליך פשוט, אבל הוא באמת שווה כל רגע! שווה יותר מהתואר ראשון שלמדתי (בדיוק קיבלתי היום בדואר את הזכאות לתואר, ואני מבטיח לכם שהשמחה שלי הייתה כאין וכאפס לעומת השמחה בתהליך הפנימי שעברתי במהלך התואר).
3. אני בחרתי בגישה של שיתוף הבת זוג בנושא. יש כאלו שבוחרים שלא (ואני לגמרי מכבד את זה). אני חושב שאחת הטעויות שעשיתי הייתה באופן שהצגתי את זה. כאילו זה דבר נוראי שלא ניתן להבליג עליו. ופה הטעות חברים! אל תתיחסו לנטיה הזאת כדבר גדול וקשה! ההתמודדות היא אינטנסיבית, אבל ברגע שתגידו לעצמכם שזה שטויות - זה ישפיע הרבה פחות על החיים היומיומיים שלכם, יקל על התהליך, וגם ממילא אם תחליטו לספר על זה - אנשים סביבכם יבינו שזה שטויות וימשיכו להתייחס אליכם כמו אל כל גבר אחר שלא היה צריך להתמודד עם זה.

בשלב הזה אני רוצה לאחל המון הצלחה לכולכם, לומר תודה רבה לכל מי שליווה אותי בדרך (חברים קרובים והמטפל), ולחזק את אלו שמתמודדים ועדיין בתהליך - ובעיקר לומר להם כל הכבוד!

ובנוגע אליי, אני בטוח שאמצא את האחת שיכולה להכיל את זה. אין לי ספק שאנחנו נהיה זוג מאושר מאוד! 8-)

חנוכה שמח ושבת שלום!

(כמובן, מי שמעוניין לדעת עוד פרטים מוזמן להגיב ואענה לו על הכל בע״ה..)
ניקו
 
הודעות: 142
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי netanel » 13 דצמבר 2015, 01:23

אחי, חיזקת אותי!

ברוך השב לפורום..
כולנו נשמח אם תכתוב עוד תובנות, עוד נקודות חוזק..
שיהיה חג אורים שמח! :D
netanel
 
הודעות: 510
הצטרף: 31 אוגוסט 2015, 19:46

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי יהונתן » 13 דצמבר 2015, 09:51

תודה רבה ניקו על השיתוף. חשוב לי לשמוע כמה שיותר אנשים שעברו את הדרך הזאת. יש לי חבר שכרגע נמצא בטיפול. היתה תקופה בעבר שהיינו ביחד. ממנו שמעתי על הארגון הזה. אני בעצמי חושב להתחיל טיפול הבעיה היא שהמטפל שלו לא בדיוק מקבל כרגע מטופלים אבל אחרי כל מה שקראתי על התהליך שלך אני אשמח שתפנה אותי לאן שאתה הלכת. אני לא רוצה ליפול על איזה מטפל שרלטן.. קראתי כאן שהיו כמה חבר'ה שזה מה שקרה להם. אני לחוץ מזה שזה אולי יקרה גם לי.
יהונתן
 
הודעות: 157
הצטרף: 07 פברואר 2014, 00:01

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי ניקו » 13 דצמבר 2015, 15:09

תודה על הפירגון יהונתן!
אני מאוד ממליץ לך להתחיל את התהליך ברגע שאתה יכול. לצערי, החוקים בפורום לא מאפשרים לי לומר לך את שמו של המטפל אליו הלכתי. אני רק אגיד שהקליניקה שלו בירושלים (מקווה שזה תקין מבחינת חוקי הפורום). פשוט תדבר עם עצת נפש שיכווינו אותך אליו.
בהצלחה! ואני לגמרי מקווה שאתה תמצא את המטפל הנכון.
אני רק אוסיף ואומר שהוא לא מאמין בטיפולי המרה או משהו כזה.. הוא פועל בשיטה רפראטיבית דינאמית. הוא יחשוף אותך לזה כבר בטיפול הראשון, כך שאם תתקל במושג הזה - כנראה שהגעת למטפל שלי =]
ניקו
 
הודעות: 142
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי חרוב » 13 דצמבר 2015, 15:14

אני מציע נתנאל לקחת את כל הפוסטים שאנשים סיפרו על עצמם ועל ההצלחות שלהם ולשים אותם בראש הפורום בתור הודעה ראשונה או משהו בסגנון. ואז כל אחד שבא ומתעניין על הטיפול אם הוא אפשרי וכו' זה ישר יופיע לו.
;)
אולי אפשר אפילו להגדיל לעשות:
לקחת את כל הניקים של כל אלה שהם "אחרי" ולעשות להם פינה בפורום\אתר ששואלים אותם שאלות והם מקבלים ועונים לכולם. מעין "שאל את הרב"... כמובן ע"פ היכולת שלהם.

ומה עם מפגש פורום חדש???? :evil: :evil: :evil: :evil: :evil: למה לא עושים?
בוא נקבע עכשיו עוד שבועיים יום חמישי\מוצש מה שתרצו מפגש פורום. הולך? :mrgreen:
חרוב
 
הודעות: 233
הצטרף: 11 אפריל 2014, 11:50

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי ניקו » 13 דצמבר 2015, 15:26

חרוב, אני תומך בך!
אשמח לתת מזמני כדי לעזור לאחרים, בדיוק כמו שהיה חשוב לי שיעזרו לי כשהייתי צריך כל-כך. כמובן, אני חי חיים נורא אינטנסיביים כרגע (לימודים, עבודה, דייטים וזה..) אבל אשתדל כמיטב יכולתי.
כמו-כן - מפגש פורום יכול להיות נחמד, אם כי פרסום של דבר כזה בפורום גלוי לכל עין עלול להיות לא רלוונטי לחלק מהאנשים שמעדיפים להישאר בעילום שם. אני באופן אישי מאוד הייתי שמח לבוא, לדבר ולחזק את מי שצריך.

חנוכה שמח =] תאכלו הרבה סופגניות!
ניקו
 
הודעות: 142
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי חרוב » 13 דצמבר 2015, 15:55

ניקו, התכוונתי שנעשה מפגש פורום כלומר להיפגש - בפורום...
כמו שנעשה כאן כבר פעמיים והיה נחמד. כמובן שכוכבים כמוך יכולים מאוד להועיל למפגש שכזה..
ודרך אגב ניקו אני בעבר הרחוק קיבלתי דף מהמטפל שלי "איך מספרים למישהו אחר".
מתחילים עם המידע היבש - איך עברה עליך הילדות איך אבאמא התייחסו אליך..
איך הרגשת לגבי זה ולגבי עצמך...
בשלב מסויים איזה מחשבות על עצמך ועל העולם עברו לך בראש...
איך החיים שלך נראו בעקבות זה...
שהחלטת לטפל בעצמך , וזה היה במשך תקופה לא מבוטלת כלל.. וזה עלה לך הון תועפות...והיה מאוד כואב... ובסוף הצלחת.
אה... ולמעשה כל הדברים האלה גרמו לך ..ששש.... להימשך לגברים אבל מזל שזה מאחוריך!!!! וואו איזה יופי אני בריא תקין שמיש פעיל :D :D :D !! וזהו.
המשיכה היא לא הנושא היא הסימפטום ולכן הוא למעשה הנושא הכי שולי בסיפור. כשמציגים את זה ככה זה נשמע הרבה יותר אנושי, קל להתחבר אליו.
סיכמתי לך את הדף הזה בכמה משפטים ... שמה זה כתוב יותר טוב. אולי אעלה אותו לפורום?
לדעתי הדלה אחרי חודש לספר זה נשמע ממש מוקדם. לא?
חרוב
 
הודעות: 233
הצטרף: 11 אפריל 2014, 11:50

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי ניקו » 13 דצמבר 2015, 17:27

אה מפגש פורום כזה :D יאללה תנו תאריך!! רק שלא יצא בתקופת מבחנים :)
אני אשמח לראות את הדף, למרות שאני יותר מאמין ב״להיות טבעי״, אבל תמיד כדאי להוסיף עוד רעיונות לראש..
אתה לגמרי צודק. אני הבנתי את הטעות שלי רק אחרי שסיפרתי.. עשיתי מזה יותר מידיי עניין במקום לציין שזה רק סימפטום. כלומר, אמרתי שזה היה רק סימפטום ובעצם הבעיה הייתה שלא הייתי מחובר לעצמי בגלל כל מיני ענייני ילדות, אבל הצגתי את זה לא נכון. מקווה שלא פספסתי את האחת שלי...
דעתך אינה דלה, חודש זה באמת לא הרבה זמן, אבל אני הרגשתי כל-כך שזה זה - שהרגשתי שאני לא מסוגל להסתיר משהו כל כך חשוב שעברתי בחיים ולכן החלטתי לשתף אותה. אין ספק שיש הרבה תובנות ללמוד להבא... :-/
ניקו
 
הודעות: 142
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי חרוב » 13 דצמבר 2015, 18:55

"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם נכשל בהם."
וגם "יש הרבה דגיגות בים". :D
חוץ מזה שבאמת לכולם יש שריטות כאלו ואחרות, יש כאלה שיודעים, יש כאלה שיגלו את זה בשלב יותר מאוחר בחייהם. אולי שזה כבר יהיה מאוחר מדי להחליט לחתוך את הקשר...
אני חושב שזה עושה רושם טוב על הבחורה שמי שהיא נפגשת איתו עשה המון עבודה עצמית, זה מראה שעומד מולה בנאדם רציני שעומד מן הסתם לקחת את הקשר ביניהם ברצינות. בנאדם שבא להשתנות ולא להגיד "זה אני קבלי אותי כמו שאני". אז זהעוד סיבה לדבר על עצם העבודה העצמית - ללא הזכרת הסימפטום כי הוא ממש לא הנושא - כשיוצאים. וזה משהו שאפשר להכאורה להגיד בשלב יחסית מוקדם בקשר שעבדת על עצמך.
ואם אתה כבר פה ניקו נשאל אותך גם כמה דברים...
מה הנקודת שבירה שלך שממנה בום התחלת שאתה רוצה נשים חתונה וכו'? אני מרגיש שלמרות שבניתי איזה משיכה לא באמת בא לי להתחתן, נשמע לי כמו מאסר, סבל, אני בא לזה בגישה של "צריך" כדי שלא להיות רווק זקן ערירי וכו'.. שלמרות שאני יכול להגיד לעצמי 1000 פעם שזה הכל אשליות והשלכות של דברים לא טובים שראיתי בעבר על נישואין שאני חושב שגם לי זה יהיה ככה. זה לא עובד בכל זאת.
המטפל שלי אמר לי בעבר להתחיל לצאת כדי לראות איך אני מרגיש. האמת. שפשוט לא בא לי... להתחיל ללכת לשכדנים\ות כשבעצם לא באמת בא לי על כל הסיפור הזה. זה שאפשר להנות מאשה ואיך שהיא נראת וכו' לא אומר שצריך להתחתן איתה. כל הדרשות המנצנצות על הביחד הקסום של בני זוג - פשוט לא עושות לי את זה.
חוץ מזה. מה אומרים לשדכן? אתה מספר לו על מי שהיית? כבר עשיתי בירור אצל שדכן אחד והבנתי שהוא לא מוכן להתעסק עם אנשים "כמוני". ותכלס.. איזה שדכן כן? למה שהוא ייקח את הסיכון הזה על עצמו.
חרוב
 
הודעות: 233
הצטרף: 11 אפריל 2014, 11:50

Re: ההתמודדות שלפני וההתמודדות שאחרי

הודעהעל ידי ניקו » 14 דצמבר 2015, 02:09

בואנ׳ה חרוב, אחד האחים אתה!
שמע, אני אמרתי לה שזה אבסורד שדווקא בגלל שהייתי כנה איתה והראיתי לה איזה דרך עברתי בחיים שלי - היא מרגישה פחות בטוחה בקשר כזה. אמרתי לה גם שלכל אחד יש משהו שהוא סוחב איתו, וככל הנראה - רוב הבנים שהיא תצא איתם אפילו לא יגידו לה.. יכול להיות שהם יבגדו בה עם נשים/גברים/ילדים והיא לעולם לא תדע כי הם מעולם לא היו מעוניינים לדבר על זה.. ואז היא אמרה לי: ״אני מקווה שאתה לא מאחל לי את זה״. כמובן שאמרתי לה שאני לא מאחל לה את זה. האמת שאני לא מאחל דבר כזה לאף אחד/אחת. בגידה זה קו אדום אצלי! אבל כל הסיפורים האלו לא עזרו כאמור.. הסטיגמה והחששות עדיין באוויר..

לגבי נקודת השבירה... האמת שזאת שאלה מעניינת.. קצת קשה לי להצביע איפה זה היה בדיוק.. אני חושב שבגלל שלפני השינוי הכרחתי את עצמי לצאת עם בנות - אז בהתחלה אחרי השינוי סיקרן אותי לבדוק איך זה ירגיש... ואז לאט לאט יצרתי קשר חברי-רומנטי עם הבנות שיצאתי איתן.. באופן מאוד טבעי ה״אילוץ״ להיפגש נהפך להיות ״רצון״ להמשיך ולהיפגש. באופן טבעי התחילה להירקם בינינו חברות וקשר יותר עמוק מקשרים שהיו לי עם חברים (בנים) לפני. פתאום חשבתי עליה יותר כבת זוג ולא רק ״מישהי להיות איתה״. התעניינו אחד בשני, סיפרנו אחד לשני דברים אישיים וכבר אוטומטית הקשר נהפך להיות יותר עמוק ונעים. רציתי להמשיך ולהיות איתה. רציתי לראות אותה מחייכת. היינו יוצאים עד השעות הקטנות של הלילה (1 בלילה למשל) והיינו בלית ברירה חוזרים הביתה בגלל שהיינו חייבים לקום מוקדם בבוקר ללימודים/עבודה. התחילו להתנהל שיחות/צחוקים/בדיחות בווצאפ על כל מיני דברים וזה היה פשוט כיף! ההרגשה הזאתי שאת כל היום אתה משתף עם מישהי שגם מתעניינת ומשתפת אותך בחוויות שלה - זה משהו אחר לגמרי! זה איפשר לי לחזור ולהיות ילד, לצחוק על שטויות ולהיות מי שאני.
עכשיו, אני לא אומר שמי שמקיים יחסים זוגיים עם בנים לא חווה את אותו הדבר, אין לי מושג מה ההרגשה כי (ב״ה) מעולם לא ניסיתי ליצור קשר רומנטי עם גבר.
כמו-כן, תוסיף לכל הסיטואציה הזאת את העובדה שאני התחלתי לגלות יותר פוטנציאל בנשים מאשר בגברים - וזה לגמרי כבר השלים את התמונה.
לסיכום: אני לא חושב שזאת הייתה ״נקודת שבירה״ אלא יותר אוסף של אירועים שהתרחשו במקביל שהובילו אותי לקשרים האלו.

בנוגע לשדכנים: הם לא צריכים לדעת!! בשביל מה הם צריכים לדעת? את המידע הזה תמסור באופן ישיר לבחורה שאתה יוצא איתה רק אחרי שהיא זוכה להכיר אותך קצת (אל תעשה את הטעות שעשיתי וסיפרתי מוקדם..). בתכלס הנטייה היא הפרט השולי, רק הסימפטום לבעיה נפשית עמוקה יותר שהתמודדת איתה.
בכל אופן, אל תתיאש אחי. יש הרבה שדכנים/ות ב״ה!
ניקו
 
הודעות: 142
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

הבא

חזור אל פורום נטיות הפוכות, פורום הומואים וגייז

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron