זוגיות מאושרת בין גברים?

פורום נטיות הפוכות- למתמודדים עם לבטים לגבי הזהות המינית שלהם והגדרתה.
פורום למתמודדים עם נטיות הפוכות הומוסקסואליות, לטרנסקסואלים וטרנסג'נדרים.

מנהל: netanel

זוגיות מאושרת בין גברים?

הודעהעל ידי somerandomguy » 17 ינואר 2020, 10:56

היי אחים יקרים,
צועד בדרך כבר שנים רבות (לפי עקרונות הטיפול הרפרטיבי) אבל לאחרונה בגלל שאני לא מצליח למצוא זוגיות עם אישה, מתחילות לי תהיות לגבי חיים עם גבר.
אני חולם רבות חלומות ארוטיים על גברים ושואל את עצמי האם אני מונע מעצמי משהו שהנפש מבקשת בכוח...אולי כל השנים האלה שבהם אני מנסה להפוך לסטרייט, היו מיותרות?
השאלה המרכזית שמעסיקה אותי היא האם אפשר להיות מאושר בזוגיות עם גבר.
אשמח לשמוע את דעתכם ובמיוחד אנשים שכן התנסו בסקס ו/או בחיים עם גבר אחר.
ההתעסקות הזאת טורדת אותי מאוד לאחרונה. מדוכא מאוד מכך. רוצה לחיות עם אישה אבל לא יודע אם זה מה שהנפש שלי רוצה עמוק בפנים.
somerandomguy
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 נובמבר 2012, 12:24

Re: זוגיות מאושרת בין גברים?

הודעהעל ידי ניקו » 18 ינואר 2020, 23:31

היי סחבק אקראי!
מה הכוונה שאתה צועד שנים רבות לפי עקרונות הטיפול הרפראטיבי? אתה מטופל אצל מישהו בצורה קבועה? איך הולך הטיפול? משהו תקוע?

אשתף אותך בחוויה האישית שלי.. גם אני אחרי כמה זמן בטיפול חשבתי שאולי בעצם אני סתם רודף אחרי משהו שהוא לא אני, אולי עדיף להפסיק להתאמצץ בתהליך ולתת לעצמי סופסוף להיות מה שאני מרגיש.. התהליך מלא תהיות ורגשות כאלו.
אני גם סבבתי סביב המחשבה של זוגיות מאושרת עם גבר, כי זה מה שאני אוהב וזה מה שיעשה אותי מאושר וזה מה שמרגיש לי נכון בשבילי ואין שום סיבה שזה לא יעבוד לי עם גבר בדיוק כמו שאין שום סיבה שזה יעבוד דוקא עם אישה.
ולקחתי את זה אפילו יותר רחוק: מה אם בסוף אמשך לנשים, מוצא מישהי שמוצאת חן בעיני, מתחתן איתה, מבין שזה לא זה ובעצם גבר זה מה שאני רוצה/צריך, וזה קרה אחרי שכבר יש לנו ילד או שניים או יותר.. מה אז? לא חבל על כל המאמץ? לא חבל על כל הכאב? לא חבל על משפחה שהיא לא באמת משפחה?
ובכן, אלו מחשבות מאוד הגיוניות וקשות. לדעתי, אף אחד לא יכול לענות לך על זה כי זה עניין סובייקטיבי אצל כל אחד.

בכל אופן, הייתה לי מטרה מאוד חדה וברורה. אני רוצה לחיות עם אישה, שיהיו לנו ילדים שמשותפים לשנינו, שנאהב אחד את השני ונהנה בצורה מלאה מכל מה שהעולם והגוף שלנו יכול לתת לנו. האמנתי, ובעיקר קיוויתי, שזה אפשרי. מבחינתי זאת הייתה מטרת העל שלי ועשיתי הכל כדי להשיג את זה (כמו לקיחת הלוואות מהבנק ונסיעות אריאל-ירושלים פעם בשבוע). אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מוותר עד שאני נותן את כל כולי לטיפול ומתחבר לחוויה שאני צריך לחוות במהלך הטיפול ובמהלך השבוע. זה היה מאוד מאוד קשה לסמוך על המטפל ולהתחבר לעצמי במהלך הטיפול.

בסופו של דבר, הטיפול עזר לי להתחבר לעצמי, הייתי יותר מאושר ביומיום, הביטחון העצמי שלי עלה, הייתי יותר טבעי בסביבה של החברים (הגברים), ומתוך כל זה - כבר פתאום לא הרגשתי צורך בגבר אחר בחיים שלי. פתאום המחשבה על זוגיות עם אישה הייתה כל-כך טבעית, שכשחשבתי על הומואים זה היה לי ממש מוזר, לא משנה שרק לפני כמה חודשים הייתי שם..

היום אני יכול לומר שכשהייתי הומו - זה היה שילוב של חיפוש דמות גברית והתמכרות. חיפשתי דמות גברית שהיא בעצם מה שאני הייתי רוצה להיות. הערצתי את מי שהייתי רוצה להיות בעצמי. וככל שהייתי יותר בתוך זה (אי שמירת הברית) - ככה ההתמכרות גברה, כי זה שילב גם את הרצון שלי להיות ״גבר״ (חתיך, שרירי, קוביות בבטן וכו׳) וגם את ההנאה בפורקן של אי שמירת הברית. זה מאוד חזק.. אגב, היום אני מרגיש 100% גבר וכבר לא מרגיש שום צורך או עניין בקוביות בבטן, ותעיד על כך הכרס שהלכה וגדלה.

חשוב לי רק לציין שמעולם לא קיימתי יחסים עם גבר, ואני חושב שזה ממש הציל אותי. יש סיכוי גבוה שאם כן הייתי מקיים יחסים עם גבר אז היה לי קשה פי כמה וכמה להתמודד ואולי אפילו הייתי מתייאש מזה לחלוטין.

לסיכום, אף אחד לא יכול להבטיח לך שום דבר על סמך התנסות / חוויה אישית שלו. זה מאוד אינדווידואלי. שיתפתי אותך בחוויה שלי כי הייתי בדיוק בנקודה הזאת כמה וכמה פעמים.
מקווה שזה נותן לך כיוון..

מאחל לך הצלחה רבה!! ושתמצא את המקום שבאמת טוב לך בו, לא בגלל שאתה מתפשר אלא בגלל שזה מה שאתה רוצה.
ניקו
 
הודעות: 141
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

Re: זוגיות מאושרת בין גברים?

הודעהעל ידי somerandomguy » 19 ינואר 2020, 21:13

היי ניקו היקר,
תודה רבה על ההתייחסות יא אח.
מזדהה מאוד עם מה שכתבת. גם אני מרגיש שהמשיכה שלי לגברים משולבת הרבה עם רצון להיות הגבר שאני נמשך אליו. זה מלווה בקנאה ושנאה מאוד גדולים.
המחשבות שתיארת ממש זהות למחשבות שלי - על כך שאולי אתחתן עם אישה ואז אבין שאני רוצה להיות עם גבר. זאת מחשבה ממש מפחידה!
יצא לי להיות עם נשים וניהנתי מאוד מזה אבל עדיין מקנן בי הפחד שזה לא יספק אותי ושבסוף אבחר בחיים עם גבר (מעולם לא הייתי עם גבר).
לא עברתי טיפול רפרטיבי אצל מטפל, אבל אני כבר 13 שנה עובר תהליך עם עצמי של אימוץ זהות גברית ועבודה על פצעי הילדות שלי על פי עקרונות הטיפול. עברתי כברת דרך מאוד רצינית. פעם לא היתה לי שום זהות גברית בכלל. הייתי מרגיש חצי גבר חצי אישה. הייתי מתבייש בגבריות ותופס אותה כפוגענית ורעה. הייתי נגעל מהמחשבה של לשכב עם נשים. מאז המשיכה לגברים פחתה והתפתחה גם משיכה לנשים. עם זאת, לצערי עוד לא חוויתי זוגיות עם אישה. זה משהו שאני מאוד מעוניין בו אבל מצד שני יש לי כל הזמן ספקות כי לא הולך לי בדייטים ועדיין יש לי משיכה מינית לגברים.
somerandomguy
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 נובמבר 2012, 12:24

Re: זוגיות מאושרת בין גברים?

הודעהעל ידי ניקו » 20 ינואר 2020, 00:40

שלום שוב =]

קודם כל, זה שהצלחת להתקדם צעד כלשהו בעצמך ללא טיפול - שאפו ענק! לא מובן מאליו בכלל! אני לא הצלחתי להתקדם בכלל בלי מטפל.
האמת שאני לא הייתי עם אף אחד / אחת לפני החתונה, וגם מעולם לא הרגשתי חצי גבר חצי אישה, אז המצב שלנו קצת שונה בנקודות האלו.
מה שכן, גם כשאני הייתי בדייטים - היו לי לפעמים הבזקים של משיכה לגברים. לפעמים שמתי לב שאני נועץ מבטים באמצע דייט אפילו.. זה היה מאוד מבלבל.

אני לגמרי יכול להתחבר למה שכתבת, על התפישה של הגבריות כמשהו פוגעני ורע. מאוד סלדתי מגברים גבריים מדי.. זה הרגיש לי מאיים. אבל ב״ה, אחרי הטיפול זכיתי לשים לב שרק מיעוט הגברים באמת פוגעני ורע. הרוב המוחלט של הגברים הם ממש אחלה, מאוד עוזרים, מאוד אכפתים, לא מאיימים ולגמרי שמחים שאני חלק מהקבוצה, מה שממש לא הרגשתי לפני הטיפול גם עם החברים הקרובים שלי.

איך אתה עובר את התהליך בעצם? איך אתה יודע מה לעשות? אתה קורא בספר? כי אם כן, תרשה לי להזהיר אותך.. יש דברים שאתה לא יכול לעשות לבד, הם דורשים מניפולציות מבחוץ שקשה מאוד לבן אדם לעשות על עצמו כדי להוציא אמיתות עמוקות ולהבין טוב יותר את עצמו. כשיש לך מטפל - הוא לגמרי יכול להוביל אותך בדרך הזאת בשיטה הרפראטיבית. המשך קריאה של חומרים בנושא לגמרי יכולה לפגוע ביכולת שלך להתקדם, אם זה מה שאתה מעוניין.

ממליץ לך לחשוב ברצינות על האופציה לקחת טיפול.

אגב, בנוגע לזוגיות עם אישה - זה משהו שעובדים עליו בעיקר תוך כדי הזוגיות. לצערי יש לי לא מעט חברים סטרייטים שכשהם פותחים לפני את מערכת היחסים שלהם עם האישה שלהם - אני מבין כמה הזוגיות שם לא עובדת נכון. אני חושב שהזוגיות שלי עם אשתי, שנבנתה עם הרבה עמל מצד שנינו, מאוד חזקה וטובה היום. זה שונה מזוגיות עם חבר / שותף. זה משהו אחר, עמוק יותר וחזק יותר. קשה לי למצוא כרגע את המילים כדי להסביר את השוני, כי זה בעיקר בהרגשה.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה =]
ניקו
 
הודעות: 141
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51

Re: זוגיות מאושרת בין גברים?

הודעהעל ידי somerandomguy » 20 ינואר 2020, 19:45

היום עדיין יש לך משיכה כלשהי לגברים או שהיא איננה קיימת כבר בכלל? ואם כן, כמה זמן לקח לך להגיע לזה?

מסכים איתך שגברים וגבריות בכלל הם לא באמת רעים. זה משהו שלקח לי הרבה זמן להבין. תודות לזה היום אני נותן יותר דרור לגבריות שלי. בעבר דיכאתי את הגבריות שלי כי חשבתי שאם אהיה גברי אפגע באנשים ובפרט בנשים.

התהליך שלי התחיל מקריאה של חומרים באינטרנט. ככה נחשפתי לאפשרות להשפיע על הנטייה המינית. קראתי סיפורים אישיים של אנשים וכל מיני מאמרים שעוסקים בשורש המשיכה לגברים והדרך להשפיע עליה. ככה לאט לאט הבנתי מה אני צריך לעשות כדי להשתנות. הבנתי שעיקר העבודה היא לעבוד על הזהות הגברית שלי ולתקן את היחסים שלי עם גברים. התחלתי מדברים בסיסיים - שיניתי את המראה החיצוני שלי לגברי יותר. ואח"כ עברתי לדברים עמוקים יותרש שעוסקים בפנימיות - להחדיר בעצמי אמונות שאני גברי כמו כל גבר אחר וכו'. התחלתי להתגבר על הפחד שלי מגברים, להתקרב לגברים, ליצור קשרים איתם, להרגיש חלק מהם. עבדתי גם הרבה על הקשר שלי עם אבא שלי שהיה מרוחק עד אז. היום אני אוהב את אבא שלי אהבת נפש תודה לאל. זה לקח לי הרבה שנים להגיע למקום הזה שאני קרוב אליו ככה. התחלתי גם לאמץ פעילויות גבריות יותר - התגברתי על הפחד שלי מספורט והתחלתי להתאמן בחדר כושר, התחלתי לשחק קצת כדורסל. אפילו אזרתי הרבה מאוד אומץ ובחרתי להתגייס לקרבי. היתה תקופה לפני כמה שנים שבה הייתי בטיפול אצל מטפל רפראטיבי אבל זה היה מאוד קצר - חודשיים בערך. אני לא זוכר כל כך למה סיימתי את הטיפול. יכול להיות כי הרגשתי שזה לא עוזר לי כל כך ואולי גם בגלל שהנסיעה לירושלים היתה לי מעיקה (מתגורר במרכז). אולי גם בגלל שהמטפל נתן לי תחושה שאין לי על מה לעבוד יותר, לא זוכר. מעבר לזה, עברתי גם טיפול מיני עם סרוגייט כי היתה לי חרדה מאוד גדולה מסקס עם נשים. זה בגדול מה שעשיתי כדי להגיע למקום שהגעתי. אני שוקל אם לחפש מטפל רפראטיבי חדש, אבל לא כל כך בטוח לגבי זה בגלל שהתאכזבתי מעט מהטיפול הקודם.

ממה צריך להיזהר לדעתך בקריאה של חומר באינטרנט? מה יכול לפגוע?

אשמח גם לשמוע מה לדעתך טיפול יכול לעשות שעבודה עצמאית לא יכולה.

תודה.
somerandomguy
 
הודעות: 11
הצטרף: 18 נובמבר 2012, 12:24

Re: זוגיות מאושרת בין גברים?

הודעהעל ידי ניקו » 20 ינואר 2020, 22:43

יפה. האמת שהרשמת אותי.

אני חושב שאני יכול לומר שהיום אין לי משיכה לגברים. אמנם אם אני רואה גברים שנראים טוב אז זה באמת מרשים אותי, אבל לא מעורר אצלי שום עניין מיני או רצון כלשהו לקרבה מינית. סתם אומר לעצמי: וואלה נראה טוב וזהו. כמה זמן לקח לי להגיע לזה? האמת שזאת שאלה קשה.. זה השתנה משמעותית במהלך הטיפול (תוך כמה חודשים) ואח״כ המשיך והתייצב בהדרגה עם השנים. אבל זה בהחלט לקח זמן, בסה״כ - בערך 3-4 שנים נראה לי.

יפה שהצלחת למצוא חומרים באינטרנט שקידמו אותך, אני שמעתי על הגישה הרפראטיבית רק כשהגעתי לסדנה של עצת נפש... באינטרנט לא הצלחתי למצוא שום מידע כזה, אלא יותר דברים בסגנון של טיפולי המרה, או: תלמד לחיות עם זה כי אין מה לעשות. שמח בשבילך שהצלחת למצוא את המידע שבאמת קידם אותך!
בנוגע לפעולות שעשית כדי להתחבר ל״אני הגברי״ שלך - נשמע מהדברים שלך שבעיקר עבדת על הטיפול בסימפטומים ופחות בגורם. כלומר, עבדת על החיבור מחדש ל״להקת הגברים״ (חברים, משפחה), פעילות גופנית ומעשים גבריים. מרגיש לי שקצת חסר הבירור הנפשי / רגשי של ״למה הגעתי לכאן?״ כלומר, מה היו הנקודות בחיים שלך שפיתחו את הסימפטום של נטיות הפוכות. זה לדעתי משהו שאפשר להגיע אליו אך ורק בטיפול, וזה ורק זה יוכל לקדם אותך לשלב הבא.
יותר מזה, אני חושב שהטיפול בסימפטומים לבד, אפילו בגישה הרפראטיבית, בסופו של דבר לא תחזיק ברגע שתפסיק לבצע את מה שאתה עושה ולא משנה מה הסיבה, ואילו טיפול עומק יעזור גם כשלא תשאף להיות בחברת גברים או לעשות דברים שגברים עושים.
לגבי מטפל - יכול להיות שאם תלך למטפל אחר (או אפילו אותו אחד) אז דברים יראו אחרת עכשיו. אין לדעת, לפעמים זה גם תלוי שלב בחיים.

לגבי קריאה של חומרים במקום טיפול, יש לי דוגמה שאולי תעזור להבין את החששות שלי מזה: יש לי חבר שהכרתי בסדנה, שמרנו על קשר אחרי הסדנה והוא המליץ לי על הספר של ג׳וזף ניקולוסי (Reparative Therapy of Male Homosexuality). התחלתי לקרוא את הספר כדי להבין במה מדובר וממש התלהבתי ורציתי להמשיך לקרוא עוד ועוד כדי שאוכל להבין מה הגורמים ומה המסקנות כדי שאולי זה יוכל לעזור לי לבחון את החיים שלי, להשלים עם מה שהיה ולהתקדם. אבל באיזשהו שלב (די בהתחלה) כשהמשכתי לקרוא - הבנתי שאם אני אמשיך - אני אדפוק את הטיפול שלי, כי אז הייתי ״מגיע מוכן״ לטיפול ולא מאפשר למטפל להכניס אותי עד הסוף לחוויות של הטיפול. הייתי מחכה להבין באיזו שיטה הוא משתמש כל פעם, ״בוחן״ את הבחירות שלו, במקום להתמקד בחוויה ובטיפול. ולדעתי ההחלטה הזאת הצילה לי את הטיפול. מנגד, חבר שלי המשיך לקרוא יותר בספר ולדעתי זה מה שהפריע לו בטיפול. הוא הפסיק את הטיפול והיום זה נראה שהוא גם השלים עם היותו הומו (לא שיש לי עם זה בעיה, אבל זה ממש לא מה שהוא רצה כשהוא התחיל את הטיפול). זאת הסכנה לדעתי בניסיון להיות המטפל של עצמך.

לילה טוב =]
ניקו
 
הודעות: 141
הצטרף: 26 אוגוסט 2013, 01:51


חזור אל פורום נטיות הפוכות, פורום הומואים וגייז

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron