תקופת חול המועד..

על ידי **גל~** » 01 אפריל 2018, 16:33

כתבתי מילא על הבדידות ו"כאבי החגים" בפוסט אחר וחשבתי שזה שווה פוסט משל עצמו.

והנה כבר ביום הראשון זה התחיל:
אין לי כל כך עם מי לצאת לטייל אז אני יוצא עם המשפחה.
אין חשק ללכת לשום מקום. פתאום שונא לטייל!!

יוצא בכח, רואה משפחות אחרות, צעירות וכאלו שפחות ואז מתביית על ראש המשפחה - האבא.
ומת מבפנים. סף המשיכה - התעניינות בגברים אחרים קופץ פי 100 מיום רגיל.
איכשהו אני מוצא את הדברים הפיזיים והריגשיים שהכי שורפים אותי בפנים.

אכול קינאה בילדים שיש להם אבא כזה.

שונא את עצמי ממש, נשרף בפנים, מת.
חוזר הביתה בלי כוחות לכלום, תשוש.

וזה היה כאילו טיול, שינוי אווירה.

מישהו מזדהה? מכיר?

על ידי **/חגי/** » 02 אפריל 2018, 14:05

האמת ששכחתי עד כמה בעבר הרגשתי ככה. ביום שתתחתן ואם גם תזכה להיות אבא, תאמין לי, הכל ישתנה ויראה לך לגמרי אחרת. היום אני מבין עד כמה התהליך שעברתי שווה בסופו של דבר כל רגע. חג שמח גל היקר.

על ידי **גל~** » 03 אפריל 2018, 00:10

חג שמח חגי,
ברור לי שהתהליך הזה שווה כל רגע (או יותר נכון התוצאה הסופית של התהליך)
אני עושה תהליך, גם יש התקדמות כלשהי אחרי כמה שנים אבל עדיין זה לא מספיק.

סתם משתף שהיום יצאתי בכח לטייל שוב, היה הרבה יותר קל, התאמצתי מאוד לא לחפש
החזקתי מעמד כמה שעות.

שמתי לב שיש טריגר לאווירה של "כמה אני מסכן" וזה ההכנות ליציאה.
בארגון ליציאה יש הרבה מתחים וצעקות בעיקר מכיוון ההורים.
ניסיתי לעשות קאט לכל זה לפני שאני יוצא מהרכב ובאמת היה יותר קל.

על ידי **חרוב** » 04 אפריל 2018, 21:28

האמת...
שגם אני לא חובב טיולים.
לקח לי זמן להבין את זה. או יותר נכון, לקבל את זה שמה שנעים לאחרים לא בהכרח נעים לי, ולכן זה לא אומר שצריך לעשות מה שכולם עושים, אם לי בעצמי זה לא עושה טוב.
אצלי המשפחה לא מטיילת אז זה רק אני ואחרים.
רק מלחשוב על טיול בורח לי כל החשק.
פעם הייתי נאבק בעצמי, אוכל את עצמי על "הנה עוד תקופה שאפשר לטייל בה ולא טיילתי, איזה 0 אני".
די, ירדתי מזה. אני עושה מה שטוב לי. הפסקתי לראות את החופש כזמן שחייבים לטייל בו.
אחרי שקיבלתי את עצמי בקטע הזה, שמתי לב איזה בדיוק טיולים נעימים לי. ואיזה לא. ואני מרגיש עם זה סבבה לגמרי.
אני למשל אוהב ללכת לים. היום הייתי. היה נחמד. המים היו קרירים אבל בחוץ היה נעים מאוד.

על ידי **גל~** » 05 אפריל 2018, 13:06

גם לי יש את ההרגשה הזאת של "חייב לטייל בחול המועד"..
זה לא שאני לא אוהב טיולים, אני מאוד לאוהב לטייל, אבל אולי בגלל המפגש בזמן הזה עם כל המטיילים האחרים זה מה שעושה לי רע.
אני מטייל דיי הרבה.. לפחות פעם בשבועיים אני בים, שמורת טבע, מסלול קצר, או סתם איזור עירוני שעוד לא הייתי בו.
(קצת טיפשי, אבל יכול לנסוע כמעט שעה לכל כיוון בשביל להגיע לים/שמורת טבע להיות שם 10 דקות עד חצי שעה ולחזור)

על ידי **חרוב** » 08 אפריל 2018, 23:22

אז אם זה עושה לך רע, למה בכוח?
טייל לבד. תהנה. למה לסבול.
אגב, על מה אתה עובד כרגע בטיפול?

על ידי **/חגי/** » 16 אפריל 2018, 20:06

גל, קראת לפוסט שלך תקופת חול המועד. אבל זה לא רק התקופה הזאת. זה תקופת החיים. זה ההכרה שיש אני. אני קיים. יש אותי. יש לי רצונות וצרכים ואני ממלא מלמד את עצמי למלא אותם. ללא תלות באחרים.
חלק מהבעיה שלנו היא פשוט להכיר את הדבר הפשוט הזה. שאנחנו כמו כל אחד אחר. רוצים לטייל , להנות, לשחרר, להיות פשוטים. ואיך שהוא החיים שלנו סיבכו את הכל. הכל אצלנו מורכב. קשה לנו לשחרר ופשוט להיות. פשוט לעשות.
בא לך לטייל. תטייל. עם או בלי המשפחה . עם או בלי החברים. אל תסבך את זה. קח תרמיל ומקל וצא לדרך. אולי זה לא יהיה הטיול המושלם שאתה רוצה אבל זה יהיה.
אני חושב שחול המועד זה תקופה מורכבת והרבה תחושת לבד . אני זוכר את זה מהתהליך שלי. אך הנקודה הזאת נכונה לגבי כל החיים.
תאר לך גל כמה דברים אתה יכול להתנסות בחייך ממקום יותר פשוט ופחות חושב.
נסה אולי לסמן לעצמך כמה דברים בינתיים הפסדת.
זה מחשבות שאני זוכר שדיברנו גם בטיפול. לי זה מאוד עזר לשחרר ופשוט להתנסות.
גל- אם עזרתי לך במשהו ובא לך אז תשתף.

תקופת חול המועד..

תקופת חול המועד..

Re: תקופת חול המועד..

Re: תקופת חול המועד..

Re: תקופת חול המועד..

Re: תקופת חול המועד..

Re: תקופת חול המועד..

Re: תקופת חול המועד..

מי מחובר