מה הפיתרון?

דחפים מיניים, שמירת הברית ושמירת הברית. התמכרות לפורנוגרפיה,
אובססיות מיניות והתמכרויות למין.

מנהל: hillel

מה הפיתרון?

הודעהעל ידי יוסף » 23 יוני 2013, 21:32

אשמח לשמוע מה הפיתרון אותו האתר מציע?
מישהו פה ניסה אותו ויכול להעיד על הצלחה?
יוסף
 
הודעות: 4
הצטרף: 23 יוני 2013, 16:03

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי חיי » 24 יוני 2013, 07:22

שלום יוסף וברוך בואך לפורום.

שאלה טובה אתה שואל. אני לא חושב שיש פתרון אחד וזהו. זה יותר כמו תהליך ממשוך שמוליד פירות אחרי זמן ומעשיר את חייך מאוד בכל תחומיו.
ראיתי שלא סיפרת על עצמך אז אם בא לך זה גם יכול קצת לעזור יותר.
אתה יכול לעבור על דפי הפורום וללמוד על הנושא מהתמודדותם של אחרים. זה מאוד יכול לתת לך קצת כיוון בתור התחלה. בנוסף פרסמו פה תוכנית עבודה שקוראים לה :"מתחברים מחדש". לי היא מאוד עוזרת , שווה לך לנסות , זה עלול גם לעזור לך.
http://www.atzat-nefesh.org/index.php/מתחברים-מחדש

זה תוכנית שעובדים עליה ביחד עם סייע מקו הסיוע. זה מאוד עוזר כי זה גם עבודה אישית וגם עם ליווי כך שאתה לוקח את העבודה הזאת ביתר רצינות.

אבל אני באמת מציע שתספר קצת על עצמך ועל ההתמודדות שלך. עצם הפריקה זה כבר התחלה טובה.
חיי
 
הודעות: 217
הצטרף: 18 פברואר 2012, 18:51

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי יוסף » 24 יוני 2013, 12:08

שלום לך!

אני בן 18, מאונן כפייתי ומכור לתאווה (לא בטוח שזה תואם ב100% להגדרות האתר להתמכרות וכפייתיות, יכול להיות שאני רק כפייתי לפי האתר או רק מכור...).
מגיל מאוד מאוד צעיר התחלתי לצרוך תאווה, בהתחלה זה היה להציץ בכל מיני תמונות או להתרגש מבנות, אחרי זה לקשר או ניסיון לקשר נואש ותלותי עם בנות (כבר בגיל הגן!) והמשיך בגיל יותר מאוחר גם לצפייה בסרטים, תמונות, שמירת הברית, רדיפה אחרי כל דבר שקשור לתאווה.
איבדתי שליטה על חיי, הגעתי למצב שנסעתי לחו"ל לתקופה בעיקר בשביל להתשמש בתאווה, לאונן ולצפות בסרטים, לראות בנות ברחוב וכו'...

אני סובל מהרבה פגמי אופי, אנוכיות, חוסר קבלת האחר, רצון עז לשליטה ולכוח, רצון להיות מקובל ורצוי, רצון להיות אהוב, אגו עצום, עצלות, חשיבה שאני אלוהים ועוד הרבה כנראה שעדיין לא גיליתי.
לצערי הרב הפגמים האלו השאירו אותי מנותק ובודד. שלא תבינו לא נכון, כלפי חוץ קרה בדיוק ההפך. הייתי הכי מקובל, הכי באמצע, כי מוצלח, הכי צדיק והכי והכי... אבל מבפנים לא היה לי כלום.
אני לא יכולתי להיות מחובר לה' באמת כל עוד אני לא באמת סומך עליו ולא מעוניין להיות תלוי בו ומאמין שאני אלוהים ומעוניין בכל הכוח אצלי.
לא משנה כמה למדתי וכמה התפללתי בכוונה וכמה רציתי להיות קרוב אליו, גם כשזה באמת היה טהור ואמיתי, זה נבע ממקום לא טוב, ממקום חולה. זה נבע מהרצון שלי לכוח.
חשבתי שאם אתפלל מתוך דבקות להיות קרוב אליו זה בוודאי טוב, אך למעשה למה רציתי להיות קרוב אליו? כדי שלא אפול יותר, כדי שאהיה חזק יותר ולא אצטרך להיות תלוי בו, אלא רק בעצמי...

ככה נשארתי מנותק מה'. מבפנים גם הייתי מנותק מהחברה. הרגשתי צבוע. הסודות שלי על התאווה יצרו חומות ביני לבין החברה ולא נתנו לי ליצור קשר אמיתי עם אנשים, לא משנה כמה הייתי חברתי וכמה חברים היו לי.
נשארתי בתוכי בודד, מנותק מהעולם ומה'.
בנוסף, הייתי מנותק מעצמי. לא הייתי מסוגל לקבל את עצמי כמו שאני. אני? הצדיק הגדול? אין מצב שאני חוטא ואין מצב שאני רע ונופל.
תמיד שייכתי את זה לדברים אחרים- זה היצר, זה חיצוני לי... הנשמה שלי קדושה וטהורה ורק קצת מלוכלכת...
לא הייתי מחובר לעצמי, לא הייתי יכול לקבל את עצמי.

כפי שניתן לראות, חלק מהבעיה זה באמת ההתמכרות והתאווה, אך למעשה זה חלק קטן. העיקר של הבעיה זה אני.
אני אדם מאוד חולה רוחנית נפשית ופיזית. רוחנית ונפשית כבר תיארתי... פיזית- יש לי אלרגיה לתאווה. הכוונה, שהגוף שלי מגיב ברעילות למגע עם תאווה כמו גוף של אדם המכור לסמים או אלכוהול.
אני לא יודע אם זה מולד או לא, אבל בשלב כלשהו הפסקתי לצרוך תאווה כמו שאר בני האדם. כמו אלכוהוליסט שבשלב מסויים כבר לא שותה כמו כולם והמגע שלו עם השתייה משבש אותו ויוצר אצלו תגובה ממש אלרגית שגורמת לו להפסיק לחשוב לחלוטין, כך אצלי. ברגע שאני בא במגע עם תאווה, המוח נכבה. זה פשוט פיזי, אני מאבד שליטה.

הבעיה הרוחנית שלי, הניתוק מה' מהחיים ומעצמי, הנובעת בעצם מהבעיה הנפשית (פגמי האופי) איימה ומאיימת להשמיד אותי.
אדם לא יכול להישאר מנותק, לא ניתן לחיות כך.
לכן הייתי חייב לחפש חיבור... חפשתי וחיפשתי, אך לא יכולתי למצוא חיבור בה' בגלל פגמי האופי שלי, לכן מצאתי את התאווה.
התאווה נתנה לי באמת חיבור בהתחלה והרגשתי שזה, פתרתי את הבעיה.
אך לאחר זמן די קצר היא כבר לא עזרה לי ולא נתנה לי חיבור.
היייתי חייב להמשיך לחפש חיבור במקום אחר, אך לא הכרתי שום מקום אחר בו ניתן להתחבר לחיים ולה', לכן חזרתי לתאווה, זה המקום היחיד שנתן לי חיבור, אולי הפעם זה יעבוד.
במקום חיבור התאווה נתנה לי ניתוק גדול יותר. במקום להיות יותר מחובר לחיים, הייתי יותר מנותק מהם, יותר חי בפנטזיה.
במקום לפתור תא הבעיה, זה הגדיל אותה.
לכן, הייתי חייב עכשיו חיבור מהיר... הייתי נואש. אך לאיפה יכולתי לפנות? כמובן, הכרתי רק את התאווה... כך זה המשיך והמשיך ומהשכתי להתנתק יותר ויותר.

בעצם, התאווה היא הפיתרון שלי לבעיה הרוחנית שלי, אך הפיתרון לא עבד ורק הגדיל את הבעיה.

בחסדי ה' העצומים גיליתי את 12 הצעדים, תוכנית רוחנית לגמילה מהתמכרויות. הרעיון שלה הוא לפתור את הבעיה הרוחנית והנפשית, כך שלא אזדקק עוד לתאווה בשביל חיבור אלא אתחבר לה'.

רציתי לדעת עוד פרטים על התוכנית שבה משתמשים באתר זה. אשמח לעוד פרטים על התוכנית שהצגת בפניי...
יוסף
 
הודעות: 4
הצטרף: 23 יוני 2013, 16:03

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי חיי » 25 יוני 2013, 06:49

שלום יוסף,

תרשה לי לברך אותך שוב על הצטרפותך, יש תקופות שבהם יותר חברים כותבים ותקופות של פחות... והעיקר בעיקר אני רוצה להודות לך על השיתוף והכנות. כפי שאנחנו אומרים בצעדים כנות לפני הכל. אז כן ניכר שאתה הפנמת רציני את עניין זה. חשוב לי להזיכיר לך שאני אישית לא מייצג כאן את האתר או את הפורום. יש מנהל לפורום וכן לאתר אני רק משתף מניסיוני האישי וממה שאני למדתי בדרך. יש נקודות השקה בן מה שאינ אכתוב לך לבין מה שאתה יודע אך בעצת נפש ממה שאני למדתי זה קצת שונה משמעותית. ם פגשתי את הצעדים בעברי. אני רואה שאתה ממש מדבר בשפה זו של הצעדים כשאתה מדבר על חולי, רוחני , נפשי ופיזי וכשאתה מדבר על פגמי אופי. אני לא אכנס איתך למחשבות שלי על הצעדים שאני חושב שהם בחלקם נכונים ובחלקם...
בעצת נפש למדתי שאני דוקא לא חולה במהותי. שהכמיהה שלי האמיתי היא להתחברות , להתחברות לעצמי. שזה שאני בוחר בחירות מזיקות בעצם נובע מהרצון שלי להתחברות עצמית , להתחברות פנימית . ואני למדתי בעזרת קו הסיוע להתחבר לעצמי מחדש. להכיר ברצון הזה וללמוד למלא אותו. דווקא לא להאשים את עצמי בפגמים או לחשוב שאני חולה ושמשהו פשוט דפוק בי ובמבנה שלי. דווקא ללמוד לקבל את עצמי ולאהוב קצת יותר את מי שאני כפי שאני. לדעת שלא אני מנהל את העולם . לדעת שכפי שאחייך לעצמי העולם יחייך אליי חזרה ויאיר בי. לדעת שהכל דוקא מתחיל ממני ומהחיבור הזה לעצמי. ביכולת שלי ללמוד לאהוב , ליצור , לחוות , להתפתח , לעשות, להתקדם ולצמוח. ללמוד לממש את חלומותי כפי שאני באמת רוצה במקום לקבור את עצמי בבושה, באשמה, בפחד, בתסכול, בכאב, בכעסים שלי.
כפי שכתבתי לך, יש את התוכנית ההיא. אם מה שכתבתי לך מתחבר אליך , אני מציע שתרים את הטלפון לעצת נפש ותבקש גם אתה להתחבר מחדש. ספר להם על מה שעברת עד כה ועל הרצון שלך ללמוד על משמעות הדחף המיני האובססיבי / או הכפייתי שלך. הם גם יסייעו לך לאבחן אותו ויעניקו לך את הכלי הזה של עבודה ראשונית על ההתחברות. בהמשך הם ילוו אותך תוך כדי כתיבת התוכנית היומית של ההתחברות.

מה דעתך ?
חיי
 
הודעות: 217
הצטרף: 18 פברואר 2012, 18:51

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי יוסף » 25 יוני 2013, 14:03

אשמח מאוד לשמוע למה לא התחברת לצעדים.

אני מבין שההכרות שלך איתם הייתה ברמה כזו או אחרת, אבל בכל מקרה כתבת פה כל מיני דברים שלא מדוייקים.
כן, בצעדים האדם מוגדר כחולה ולא כבריא.
אבל אין הכוונה להפוך אותו לרע ולהאשים את עצמך וחס ושלום לא לאהוב את עצמך. אחד הדברים החשובים ביורת זה לקבל את עצמך, לסלוח לעצמך ולאהוב את עצמך.
אבל בשביל לאהוב את עצמך, אתה צריך לדעת מי אתה. כן, קל מאוד לאהוב אדם מושלם, יפה, מצחיק, בעל כוחות חיוביים וללא צדדים שליליים. אבל האם זה אני?
לא, זה לא אני...
אדם כפייתי\מכור הוא ללא ספק אדם שלא בריא בנפשו... אדם שרץ לכביש שוב ושוב לא משנה כמה פעמים הוא נדרס וכמה כואב לו, זה לא אדם בריא.
זו לא בושה להיות אנשים לא בריאים.
דווקא ההדחה של חוסר השפיות שלנו, יוצרת תסכול פנימי גדול וגורמת לא לקבל את עצמנו.
כאשר אנו מכירים בפגמינו במלואם, אנחנו יכולים באמת לקבל את עצמנו ולאהוב את עצמנו.

אם אני הוא זה שבוחר את הבחירות המזיקות לי, למה שלא אאשים את עצמי ואכעס על עצמי?
אם אני זה שבוחר במצב, למה אני לא בוחר לשנות זאת פשוט? למה לא משנה כמה כוח רצון אני מגייס, זה לא עוזר?

כמובן שהכל נובע מהרצון להתחבר, אבל מה מונע ממני להתחבר לטוב? לה', לעצמי ולחיים? למה נמשכתי להתחבר לתאווה, הרי היא בכלל לא סיפקה אותי... אם אני אדם בריא, ברגע שראיתי שהתאווה היא לא החיבור הנכון, מה הייתה הבעיה להתחבר לדבר הנכון?
אם אני אדם בריא, למה למעשה אני זקוק? למה אני צריך תמיכה? למה אני צריך תוכנית? אני בריא וכמו ששאר האנשים לא מכורים ויכולים להתגבר לבד על התאווה, למה אני לא יכול? מה מייחד אותי משאר האנשים?

אשמח לשמוע עוד על התוכנית שתיארת, מה בדיוק עושים, איך זה עובד וכו'... וכמובן לשמוע האם זה עובד לך? אתה נקי בזכות זה?
יוסף
 
הודעות: 4
הצטרף: 23 יוני 2013, 16:03

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי חיי » 25 יוני 2013, 16:37

שלום יוסף.

טוב שאתה שואל את כל השאלות האלה זה עוזר לי להבהיר את הדברים בצורה מדוייקת יותר.
אתחיל מהשאלה האחרונה ששאלת אותי , אז כן. אני כבר "נקי" מספר חודשים. אני אומר "נקי" משום שזו השפה של הצעדים. אני לעצמי לא חושב בשפה הזאת אלא יותר בכיוון של מחובר לעצמי, שמח , יוצר, פועל ולא נזקק לאוננות על מנת לפצות על כל מה שאין לי ועל תסכולי החיים ודברים שלא מסתדרים לי כפי שאני רוצה שיסתדרו.
אני חושב שזו נקודה מעוד משמעותית כי ממה שהבנתי הצעדים מדברים על המחלה, על ההכרה בחוסר האונים, על פגמי האופי, על רק להיום, על תפילת השלווה, על הכוח העליון. אני פחות עוסק בדברים האלה . ההדגש שלי הוא לא על "המחלה" אני לא רואה את עצמי כאדם חולה או בריא. אני יודע שבזמנים שבא לי לאונן יש לי בעצם נתק עצמי, אני לא מחובר לעצמי, ואני כמהה להתחברות עצמית והאוננות זה הפיצוי הזמין והקל שיש לי להגיע לחיבור מהיר וזמין. כך שכל מה שאני כותב לך זה קצת ראש אחר לגמרי מהצעדים. אני פחות מתעסק ברצון לשליטה או בקבלת החוסר האונים שלי ומסירתו לכוח העליון. לא כי אנני אדם מאמין , ההפך הוא הנכון אני מאמין מאוד. ומודה לה' על כל יום של התחברות. אבל אני יותר עוסק במה שמביא אותי להתחברות העצמית ופחות כן מחלה או לא, בריא לא בריא, שלוו , מרפה, או מבקש מהכוח העליון שינחה אותי.
אני די בטוח שאני לא לגמרי ברור. כי גם לי זה קצת קשה להסביר בכתב או במילים. זה מסע חיים להתחברות. התוכנית הזאת של מתחברים מחדש סייעה לי המון לעשות את הדרך אבל אני יודע שאני עוד באמצע. אני לומר להכיר את עצמי טוב יותר ולהסתכל במראת החיים ולומר לעצמי זה מי שאני . אלו הם החיים שלי ובכוחי להפוך אותם לעוד יותר מחוברים לעצמי ולעולם שמסביבי. ועל כך אני אסיר תודה (אולי זאת נקודה היחידה המשותפת לשני התוכניות האסירות)
חיי
 
הודעות: 217
הצטרף: 18 פברואר 2012, 18:51

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי בניה » 26 יוני 2013, 20:17

שלום יוסף, יופי שהצטרפת לפורום. יש כאן המון צופים ומעט כותבים .
אתה כותב שאתה מחפש פתרון. אתה יכול לכתוב מה כבר ניסית שלא עזר לך ? אני יוכל לחשוב איתך מה בכל זאת יכול לעזור
בניה
 
הודעות: 25
הצטרף: 14 אוקטובר 2012, 23:01

Re: מה הפיתרון?

הודעהעל ידי יוסף » 30 יוני 2013, 12:55

כרגע אני משתמש ב12 הצעדים וזה ב"ה, רק להיום, כן עוזר לי.
אבל חשבתי שיש פה שיטה שעובדת ורציתי לשמוע מה היא? הרי חלק מהצעדים זה להבין שאני חסר אונים ולבקש עזרה. אם יש פה משהו שיכול לעזור, למה שלא אקח אותו?
ממה שקראתי עד עכשיו, זה פשוט 12 הצעדים בשם אחר לאנשים שלא התחברו ל12 הצעדים. ממה שחיי כתב, שהדגיש את ההבדל בין השיטות, ברור כמה הן זהות וההבדלים נובעים מחוסר הכרות של הצעדים.
לכן אני רוצה לשמוע יותר על השיטה פה באתר ולהבין בדיוק את ההבדלים האמיתיים ולהעזר במה שנראה לי נכון ואמייתי. בכל מקרה אמשיך ב12 הצעדים, אין לי שום ספק שזו השיטה היעילה ביותר והחזקה ביותר.
יוסף
 
הודעות: 4
הצטרף: 23 יוני 2013, 16:03


חזור אל דחפים, אובססיות והתמכרויות מיניות

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 0 אורחים

cron