סיבות שורשיות להומוסקסואליות. מה גרם לנטיות הפוכות?

סיבות שורשיות להומוסקסואליות. מה גרם לנטיות הפוכות.

אומרים שהפכים נמשכים.

אמרה אמיתית זו מסבירה בצורה הפשוטה ביותר הרבה דברים לגבי הנטיות ההומוסקסואליות שלנו ועל הדרך שבה הצלחנו לחשוף את הבעיות החבויות שיוצרות אותו.

כל עוד הרגשנו שגברים הם ההפך ממנו, בעוד שעם נשים הזדהנו כאחיותינו, המשכנו להימשך למה שהפוך ממנו – הגבריות המסתורית והלא ידועה. עבורנו, ההרגשה הייתה פעמים רבות שגברים הם המין הנגדי, ולכן המשיכה כלפיהם נדמתה לנו כטבעית. בתחילה, לפחות, לא הרגשנו כ”כ הומוסקסואליים כמו שהרגשנו ‘חסרי מין’, ובהעדר גבריות מספקת בתוכנו נמשכנו לאלו שהרגשנו שיהפכו אותנו לגבריים ושלמים.

לכל אדם יש דחף גברי. במקרה שלנו, הדחף הזה נהיה, בלי ששמנו לב לכך, מיני. אבל אנחנו גם גילינו שאנחנו יכולים להפוך את הדחף הזה לדחף א-מיני עם רק נמלא את הדחף הגברי בצורה שמבוססת יותר על רגש.

גילינו את הדרך לשינוי כשהגענו להבנה שלכל הפחות במקרה שלנו, הנטיות ההפוכות לא היו הבעיה אלא רק סימנים לבעיות עמוקות יותר ושורשיות ולכאב שקברנו בתוכנו בגלל סיבות שלרוב לא היה להם שום, או מעט מאוד, קשר למשיכה מינית. מנגד, הסיבות הללו היו קשורות לזהות העצמית שלו, לביטחון העצמי שלנו (ובמיוחד לביטחון שלנו בגבריותנו). כשחשפנו וריפאנו את הכאב השורשי, הסימנים, היינו הנטיות ההפוכות, כבר נעלמו מעצמם.

שאלנו בסקר לגבי 25 גורמים אפשריים לנטיות ההומוסקסואליות– כל דבר החל מביולוגיה ועד בחירה אישית. מעל 200 איש ענו.

(זכור הסקר אינו מבוסס על אנשים מהקהילה ה”גאה” הכללית – כאלו שהשלימו עם זהות הומוסקסואלית שלהם  לסקר נרתמו אנשים שמחפשים דרך לשינוי  או לצמצום הנטיות ההפוכות שלהם. ייתכן שגאים יענו על השאלות בצורה דומה וייתכן שלא.)

1. בעיות ביחסי אב-בן: בסקר, 97% אמרו שבעיות בקשר אב-בן במהלך הילדות שלהם תרמו להתפתחות הנטיות ההפוכות – וגברים בד”כ זיהו את זה כאחד משלושת הגורמים המשמעותיים ביותר.

• נדמה שזה מאוד נדיר למצוא מישהו שמתמודד עם נטיות הפוכות שמרגיש שקיבל מספיק אהבה, אישור והדרכה בילדותו מאביו, או שמזדהה עם אביו כדמות גברית לחיקוי. פעמים רבות בולטים ביחסי האב-בן הרגשת הנטישה – אמיתית או נדמית, היעדרות נרחבת, עוינות או חוסר עניין (שהוא למעשה צורה של נטישה).

ככל התנסות אנושית, זה לא דבר אוניברסלי, ולעיתים נדמה שיחסי האב-בן לא היוו כלל בעיה. במקרה זה, ייתכן והיחסים עם אחים, ידידים בנים או גברים מתעללים יצרו פצעים נפשיים. יהא אשר יהא מקור ההתרחקות, רבים מאיתנו הרגישו רצון עז שיחזיקו בנו, שיאהב אותנו דמות-אב כלשהי, שנקבל הדרכה אל תוך העולם הגברי ושטבענו הגברי יקבל אישור מגברים אחרים.

2. סכסוך עם גברים אחרים: אותו אחוז גברים שציינו שבעיות ביחסי אב-בן תרמו להתפתחות הנטיות ההפוכות שלהם – 97% – ציינו גם שבעיות ביחסיהם עם גברים אחרים תמכו בכך. מחצית מתוכם ציינו גם שזה אחד משלושת הגורמים המשפיעים ביותר.

בצורה כלשהיא, אפילו בתור ילדים או מתבגרים צעירים, הרגשנו שאנחנו אף פעם לא “מספיק גברים”. הרגשנו שאנחנו לא עומדים בציפיות של האידיאל הגברי. חשבנו על עצמנו כרזים מדי או שמנים מדי, נמוכים מדי או מוזרים מדי, לא מספיק ספורטיביים או חזקים או בריונים או יפים – או כל תכונה אחרת שהערצנו אצל גברים אחרים אבל החלטנו שלא קיימת אצלנו. זה היה יותר מאשר ביטחון עצמי נמוך – זה היה ביטחון גברי עצמי נמוך – חסך בהרגשה השורשית שלנו כגברים שעליה כל זהותנו העצמית נבנית. אנשים אחרים נראו פשוט גבריים באופן טבעי, אך לנו הגבריות מעולם לא באה בצורה טבעית. שאפנו לזה אך נשארנו מבולבלים לגבי איך ניתן להשיג את זה. בחברת גברים אחרים הרגשנו שונים ובודדים.

כיוון שהרגשנו שגבריותנו לוקה בחסר, השתוקקנו שאחרים יקבלו ויאשרו אותנו, ובמיוחד אלו שאת גבריותם הערצנו יותר מכל. התחלנו להעריץ בגברים אחרים את התכונות שהחלטנו שחסרים אצלנו. בהערצה הזו הרחבנו את המרווח שדמיינו שקיים בינינו לבין ה”גברים האמיתיים”, כביכול. בהערצתם הגברנו את תחושת חוסר הגבריות בעצמנו.

יחד עם ההערצה שנוצרה כלפי תכונות גבריות מסוימות וגבריות בכלל, רבים מאיתנו התחילו לפחוד מבנים וגברים אחרים. היות ונולדנו עם אישיות רגישה ועדינה במיוחד, מצאנו שקל לנו להרגיש שונים ודחויים ע”י חברינו, שהיו יותר מחוספסים, בזמן שגדלנו. התחלנו לפחוד מההקנטות שלהם והרגשנו כאילו לעולם לא נוכל להיות שייכים. רבים מאיתנו פחדו ממגרש הספורט והרגשנו כאילו לעולם לא נוכל להתחרות בבנים האחרים. חלקנו הרגשנו דחויים ע”י אבותינו ופחדנו שלעולם לא נהיה מספיק טובים או מספיק חשובים.

אז איפה כל זה השאיר אותנו, את הגבריות שלנו? זה השאיר אותנו בתוהו ובוהו של בלבול מיני, לא לגמרי גבריים מצד אחד אבל גם לא ממש נשיים מצד שני. התנתקנו לא רק מגברים מסוימים שפחדנו שיפגעו בנו, אלא מהעולם ההטרוסקסואלי הגברי כולו. חלקנו אפילו התנתקו מעצם הגבריות שלנו, שנדמתה בעיניהם כמשהו מבייש ונחות.

3. יחסי אם-בן (ותסמונת “האם החונקת”): תשעה מכל עשרה משיבים לסקר אמרו שהיבטים ביחסיהם עם אמותיהם תמכו ביצירת הנטיות ההפוכות שלהם.

• גם כשתפסנו את אבותינו כנוטשים, מתעלמים או עוינים כלפינו, היה זה דבר מצוי עבורנו ליצור הזדהות-יתר או להפוך לתלותיים באמותינו. במקרים רבים לא ממש חתכנו את חוטי הסינר שחיברו את זהותנו לשל אמנו. הרבה פעמים אמא הפכה לאשת סודנו ומדריכתנו במקום אבא. אבל אמא אף פעם לא הייתה מסוגלת להראות לנו איך לחשוב ולהתנהג כגברים. לכן היה זה מצוי עבורנו לראות את הגבריות מנקודת המבט של אשה במקום של גבר. בלי ששמנו לב אימצנו את נקודת המבט של אשה לעולם. המרווח בינינו לבין העולם הגברי הורחב וקיבל חיזוק.

• כיון שהרגשנו מרוחקים מהעולם הגברי, פעמים רבות מצאנו נחת בידידות עם נשים. חלקנו תייגו נשים ונשיות כעליונים על גברים וגבריות כיון שראינו נשים כיותר רגישות, מקבלות ואוהבות. הרגשנו בטוחים יותר להיות איתן ולחשוף להן את רגשותינו הכואבים. במקום ללעוג לטבענו הרגיש, הן העריכו אותו. הן לא ציפו מאיתנו להוכיח שאנו “מספיק גברים”, אפילו בזמן שהיינו עדיין ילדים. רבים מאיתנו למדו להזדהות עם נשים כאחיותינו, חברותינו, ובלי לשים לב גם הדמויות לחיקוי שלנו. ההרגשה שנשים הן “אותו המין” וגברים הם “המין ההפכי” התחזקה.

4. התעללות מינית: 48% מהעונים לסקר אמרו שבילדותם או נערותם הם עברו התעללות מינית ע”י אדם מבוגר או חזק יותר מהם. לרוב זה היה ע”י גבר, ובמקרים אלו, 96% אמרו שההתעללות תרמה להתפתחות הנטיות ההפוכות שלהם.

5. פעילויות מיניות אחרות: 93% אמרו שהיו להם התנסויות מיניות – כולל פורנוגרפיה, פנטזיות מיניות ומשחקי מין עם בנים אחרים – כילדים או נערים. מתוכם, 93% אמור שהם מאמינים שהתנסויות אלו תרמו להתפתחות הנטיות ההפוכות שלהם.

6. תכונות אופי: 87% אמרו שהם מאמינים שתכונות האופי שלהם היוו גורם משפיע.

• רבים מאיתנו נולדו או פיתחו רגישות פנימית ורגשנות רבה שלמדנו שיכולה להיות הן ברכה והן קללה. מצד אחד, הרגישות שלנו הפכה אותנו ליותר אוהבים, עדינים, נחמדים ולעיתים אף נוטים לרוחניות מעל הממוצע.
• מצד שני, לעומת זאת, אלו היו בדיוק התכונות שגרמו לבנים היותר מחוספסים להקניט אותנו, לבנות לקבל אותנו לחיקם, לאמותינו להחזיק אותנו באופן יותר מגונן ולאבותינו להרחיק אותנו מעליהם. אבל הבעיה העיקרית הייתה, שזה גרם לנו להיות מועדים להרגיש יותר פגועים ודחויים, ובכך להכפיל ולהגדיל בהרבה את הדחייה האמיתית והפגיעה שייתכן וקיבלנו מידי אחרים. התפישה שלנו הפכה למציאות.

תוצאות הומוסקסואליות

פגיעות אלו ואחרות היו במקרים רבים הבעיות שהסתתרו מתחת לפני השטח. מורכבים, קשורים וכואבים, הם דחפו אותנו אל יחסים הומוסקסואליים בניסיון שלנו למצוא ריפוי. אך אנו מצאנו שעבורנו התנהגות ע”פ דחפים הומוסקסואליים אלו דווקא החריפה ולא הפחיתה את הבעיות השורשיות. הנטיות ההפוכות לא היוו עבורנו את הפתרון, אלא הן היו בריחה מפתרון הבעיות האמיתיות לגרמו לסימנים מלכתחילה.