הבלוג של אריאל – נטיות הפוכות

שלום. אני רוצה הפעם להמשיך את הנושא שהתחלתי בפוסט הקודם. אחרי שהפסקנו ללמוד ביחד, עברה תקופה ארוכה שבה החבר שלי ואני היינו די מרוחקים אחד

שלום. אני רוצה לדבר הפעם על נושא שמהתגובות שקיבלתי לפוסטים קודמים (ותודה רבה על כולם, דרך אגב, שמחתי לקרוא אותם) נדמה לי שזה הנושא הכי

שלום. השבוע הייתי חולה, ובגלל זה ביליתי את רוב השבוע בבית, איזו חוויה איומה זו הייתה. כל הזמן רבתי עם ההורים שלי. התחרפנתי לגמרי. כל

שלום. בפעם האחרונה דיברנו על זה שאני מדוכא, בעיקר בגלל החוסר בהצעות שידוכין וההרגשה שאני מפחד להתבגר. נדמה כאילו אני נמצא במה שמכונה באנגלית lose-lose

שלום. אני רוצה לספר הפעם על כמה נושאים, אבל נדמה לי שלכולם יש מכנה משותף – נראה בהמשך. חשבתי לעצמי לפני כמה ימים על זה

שלום. הנושא שאני רוצה לדבר עליו הפעם הוא הפחד מדחייה. בהערת שוליים: אני יודע שכבר התייחסתי לנושא הזה לא מזמן (ז"א מזמן, אבל לא לפני

שלום. אני רוצה לדבר הפעם על נושא שכמעט לא הזכרתי, וגם לא ממש היה רלוונטי או נוח בחיים שלי, והוא נשים. השבוע הציעו לי לצאת

שלום. מכיר את המצב הזה שאתה מרגיש בודד, משועמם, יושב לבד בחדר/בבית, ופשוט מחכה שמשהו יקרה? אתה מת שמישהו יתקשר אליך, ידבר איתך, יבוא לבלות

שלום. אני רוצה לספר לכם הפעם על סיפור ממש מדהים של השגחה אלוקית (אל תדאגו, הנושא הוא לא ההשגחה אלא ההתמודדויות האישיות שלי, אבל ניתן

שלום. אני קורא עכשיו ספר בשם coming out straight, שחיבר ריצ'רד כהן. ריצ'רד כהן הואבעל נטיות הפוכות שהצליח לשנות את הנטייה שלו, וכעת הוא פסיכותרפיסט